רות בונדי, עיתונאית, סופרת, מתרגמת וחוקרת שואה, הותירה אחריה מפעל ספרותי מרשים, הכולל ביוגרפיות, ספרי מסות, מחקרים ועשרות תרגומים של מיטב הספרות הצ'כית.

בצד כל אלה, תיעדה בונדי גם את החיים עצמם ואת מלאכת הכתיבה, שהייתה מרכז חייה. "כל ימי כתבתי, ועכשיו אינני יודעת להפסיק", היא מתוודה בפתח הספר, "אין כל רע בדבר. הכתיבה היא עיסוק ידידותי לסביבה, בתנאי שאין מטרידים את הציבור בתוצאותיו".

בספרה "דברים אחרונים", שנמצא בעיזבונה לאחר פטירתה, מביטה בונדי על החיים ועל הכתיבה בפרספקטיבה מפוכחת וחכמה, ומצוידת בהומור צ'כי דק, היא עורכת מסע בין סיפורים קצרים, פיליטונים, מונולוגים ודיאלוגים מצחיקים- עצובים. היא כותבת על נישואים ופרידות, על קמצנים ועושי טובות, על אלמנה שמרגישה אשמה על כך שאינה מתגעגעת לבעלה ועל אריכות ימים כ"מפגע אקולוגי". וכמובן, גם על פראג, עיר הולדתה האהובה.

בונדי בוחנת בספר את היחסים בין הכותב לקוראיו, מספרת על הלבטים והחדווה שביצירה, על ההבדלים בין כתיבה ספרותית לכתיבה עיתונאית, על כתיבת פיליטונים והכתיבה הקשה על השואה, כמי שחוותה אותה. היא מתעדת את אופן החשיבה הייחודי של הכותבת כמתבוננת מהצד, ובתוך כך לא חוסכת גם בביקורת ארס- פואטית על כתיבתה שלה.

זהו ספר מלא קסם ותובנות, שכל חובבי הספרות הצ'כית והכתיבה בכלל, וכתיבתה של רות בונדי בפרט, ימצאו בו הנאה ועניין.

שם הספר
השליח (מהדורת 2004) - חייו ומותו של אנצו סרני
שברים שלמים
קראו לו חבר - עיתון הילדים "קמרד" מגטו טרזיינשטאט (טרזין) 1944-1943
טעם החיים - ספר הבישול של
שורשים עקורים - פרקים בתולדות יהדות צ'כיה 1945-1939