“****





מתחת להרבה שכבות של מילים, מתח ופעולה, הספר הזה עוסק בשאלה מוסרית בסיסית: כמה לגיטימיים המעשים שלנו כאשר הם מיטיבים איתנו או עם יקירינו אבל פוגעים במישהו אחר, גם כזה שאנחנו לא מכירים.
אני, למשל, אעקוף רכב אחר בכביש בלי לחשוב פעמיים כדי לא לאחר, גם אם המשמעות תהיה שנהג הרכב שמאחוריי יאחר בעצמו לפגישה חשובה משלי. מה איכפת לי? מצד שני, אם היה לפעולה שלי מחיר, נאמר במקרה שהנהג השני היה מכיר אותי, או אם היה שוטר או עבריין, יש להניח שהייתי בכל זאת נוהג אחרת. בכל מקרה, כשאנחנו פריווילגים מספיק כדי לחשוב בעיקר על עצמנו, קל הרבה יותר למצוא צידוק לפעולות שלנו, ולבטל את מה שעלול לקרות לאיזה אלמוני חסר-מזל אחר. שיחפש את החברים שלו, לא? גם אותנו היו דופקים אילו היו יכולים. ככה זה בחיים. survival of the fittest.

****

דניאל בראשר הוא מין פסיכולוג יועץ לאסירים בשיקום. מטבע הדברים הוא מאוד אמפתי ומוסרי, גם כשהוא מטפל בחלאות מסוכנות. הוא רוצה לעזור להם, להפוך אותם לאזרחים מועילים.
עד שיום אחד הוא מתחיל לקבל לתיבה שלו במרכז השיקום מכתבי איום עילגים הדורשים מאנשים שונים להתוודות על חטא לא ברור, או שיירצחו. בראשר פונה למשטרה ומוצא את עצמו בעיבורו של מסע רציחות שטיבו לא ידוע, ועד מהרה הוא וחייו מאויימים אף הם. החשודים המידיים הם חברי קבוצת האסירים המשוחררים שבראשר מטפל בהם מדי יום.

הספר מותח למדי, והפיתרון לתעלומה, כרגיל בספרים מהז׳אנר - מפתיע בחלקו, עתיר טוויסטים ומעורר פיהוק. מה שהיה יכול להועיל כאן הוא תרגום פחות נוקשה ויותר טבעי, אבל יכול להיות שזה קצת יותר מדי לדרוש ממתרגם של ספרי מתח. המוזיקה של השפה הולכת כאן לאיבוד כמעט לגמרי, עניין נפוץ למדי בתרגומים מאנגלית שלאצריך יותר מדי להתאמץ כדי להבין את ההקשר, אבל כמו בגוגל טרנסלייט, השפה נשמעת מלאכותית, נפוחה ולא זורמת, כמו להסביר בדיחה. מניח שבשפת המקור זה עובד יותר טוב.

לאוהבי גרג הורביץ זה סבבה. ואולי גם לאחרים. סה״כ די נהניתי, לא הרבה מעבר.

****”

“ספר נחמד ולא יותר. לא כזה מותח. מלא בחפירות ותיאורים שלא תורמים לעלילה. כל הקטע שהמשטרה נעזרת בו ומשתפת אותו בכל רגע בחקירה - לא אמין בכלל.”

“דניאל עובד עם אסירים בשיקום. דניאל מגלה בתיבת הדואר שלו בעבודה מכתבי איום ברצח לאנשים שהוא לא מכיר.
לאחר מכן הוא מקבל איום על חייו. הספר סביר ולא יותר. הייתי מצפה ליותר מגרג הורביץ.”

“דניאל, גיבור הסיפור, הוא פסיכולוג שעובד בליווי אסירים משוחררים בחודשים הראשונים שלהם בתום תקופת המאסר. העבודה במרכז שיקום עם תקציבים מוגבלים היא בניגוד לעושר שהיה מנת חלקו כשעבר בניהול הכספים של אמא שלו, שהיא אחת מעשירי סן פרנסיסקו.
אמא שלו, מאוד לא אהבה את התפנית הזאת בחייו, וגם לא את האישה שאותה אהב.
כריס, אשתו של דניאל היא עורכת דין שמגינה על אזרחים עניים עם בעיות דיור, ומחלימה מסרטן נדיר בלב שכמעט קטל את חייה.
לדניאל מגיעים מכתבי איום ברצח שממוענים לאנשים שונים, והמשטרה לא מצליחה למצור ביניהם את הקשר, גם כשמכתב כזה ממוען לדניאל עצמו.
הספר הוא מירוץ מותח למניעת הרצח הבא, להבנת הקשר בין הקרבנות השונים, ולשינוי התכנית שמייעדת לדניאל את האבן הבאה במצעד הגופות.
גרג הורביץ ממשיך בקו של ספריו "אתה הבא בתור" ו"השורד", בהם הגיבור הוא איש מהשכונה, שהסתבך בלי שהתכוון, ומוצא את עצמו במרכז מערבולת מסוכנת.
הספר הוא על החלטות שאנחנו עושים, על ההשלכות שיש להחלטות האלה, על משפחה ונאמנות, וגם על סן פרנסיסקו, העיר.
אני אהבתי ממש.”