ביקורות ספרים על הספר ארבע מדברות ואחת שותקת

גבריאלה אביגור-רותם (בת 76) סופרת וגם משוררת, כותבת בסגנון "זרם התודעה". כמו הסופרת צרויה שלו. ומי שאוהב- אוהב, ומי שלא- לא. ולאלו שאוהבים, החוויה דומה לשחייה בים של אותיות ומילים. לרגע אתה עסוק בחתירה, שחיית חזה, או פרפר, ברגע הבא אתה צף על המים, ובבא אחריו אתה כבר נוסק מעלה, ושוב צולל למעמקים. עטוף במילים, הברות, הגיגים, מילות קריאה, מילות שאלה, מילות שייכות, כינויי גוף, מילות שלילה, מילות תוכן, מילות תנאי, מילות תפקוד, וממרות. מילים של בית מרקחת/מילים גבוהות וסלנג, ומילים כדורבנות, שמנסות לתאר קשת של תחושות, בקיצור, שפע של לשון לוחכת מכל הבא ליד. זה אולי דומה... המשך לקרוא

אירית פריד

מיהרתי אל הספר הזה אחרי חווית הקריאה הנהדרת שהייתה לי ב"חמסין". ככל שאהבתי את חמסין, כעסתי על "ארבע". הספר נראה לי כמו תרגיל בכתיבה של תלמידה מאותגרת בחוג לכתיבה יוצרת. כתיבת דו-שיח ברצף כך שדבריו של האחד נמשכים לתוך תשובתו של השני, הופכת את הקריאה לבלתי רציפה (שכן חייבים לחזור לאחור ולקרוא שוב כשמתברר ש"זכות הדיבור" עברה לאחר). אם היה צידוק רעיוני-ניחא, אבל אין... רק פעמים ספורות עזרה המחברת לקורא וניקדה את הפועל כך שתתאפשר אבחנה בין זכר/נקבה. גם צידוק למחוות הספורות האלו דווקא במקום בו הן מופיעות - אין בנמצא. ו... כן הבחירה בשמות החתולים, אם לא כדי לעצ... המשך לקרוא

גלילית1

ספר ראשון שאני קוראת של הסופרת הזו צריך להתרגל לסגנון הכתיבה הרצופה והחסרה כמעט פסקאות לקח לי קצת זמן לצלול לתוך ההווי והקשרים ולחוש את הנפשות הפועלות אך ברגע שעברתי את המכשול, לא יכולתי להניח את הספר מידי עד לפיענוח כל אותם דברים שחיכו להתברר... המשך לקרוא

לליק

קשה לי להתחיל לכתוב על הספר זה בלי לדבר קודם על גבריאלה אביגור-רותם ועל הספרים הקודמים שלה. גבריאלה אביגור רותם היא אחת הסופרות הישראליות האהובות עלי ביותר. אמנם את "מלך זהב ודם" שלה לא צלחתי ואת "מוצרט לא היה יהודי" שלה קראתי לפני שנים ולא מספיק זוכרת, אבל את חוויית הקריאה של "חמסין וציפורים משוגעות" אני זוכרת היטב: זה היה הספר הראשון בסגנון זרם התודעה שקראתי, אי אז כסטודנטית, על הדשא של הר הצופים, במעבדת המחשבים בגבעת רם, באוטובוס בין הקמפוסים, בין שיעור לתרגיל. בראשית שנות האלפיים, כשכולם התעלפו מהתרגשות מ"שואה שלנו" על מסריו הבנליים על תקן ספר דו... המשך לקרוא

רויטל ק.