ביקורות ספרים על הספר איך לעצור את הזמן

קראתי את הביקורות שנכתבו על הספר, לצערי די אוכזבתי. העלילה מרתקת אבל לא זורמת. מסוג בספרים שאתה לא קורא ברצף ואי אפשר להגיד עליו ״שלא יכולתי לעזוב מידי״. צריך סבלנות להמשיך לקרא. בעלילה מסתיימת בצורה מוזרה ונו מה הסוף באמת? ... המשך לקרוא

avner

מאד אהבתי את הספר. לא כולם אוהבים ספרים שיש בהם אלמנטים של מסע בזמן אבל אני מוצאת שאם הם כתובים היטב, והספר הזה הוא כזה, הם לוקחים אותנו למקומות זרים וקסומים שסיפורים שמעוגנים בזמן לא תמיד מצליחים לעשות. כקורא אתה צריך לצאת מאזור הנוחות שלך וממקום של הגיון ולתת לסופר לקחת אותך למסע מסוג אחר. הרבה ספרים אני קוראת ושוכחת מיד את הספר הזה אזכור.... המשך לקרוא

אריאלה

אני אוהבת ספרים כאלה, על גבול הפנטזיה, שמשחקים עם ממד הזמן. טום סובל מסינדרום נדיר שלא מותן לגוף שלו להזדקן והוא כבר בן 439, למרות שנראה בן 40. מאות השנים שעבר בחייו מאפשרות לו פרספקטיבה על הטבע האנושי, על טיבן של מערכות יחסים ועל רצונות והגשמה. הספר גדוש אבחונים על הכל אלה, בנוסף לסיפור של טום, שמחפש את הבת שלו שנולדה ממזמן, והצורך שלו לברוח ממקומות ולא להיקשר לאף אחד. ספר חכם, פותח את הראש, ומחזק את התפיסה שהכי חשוב בחיים זה קשרים עם בני אדם. ממליצה בחום!... המשך לקרוא

תמר-מילים

איזה ספר נהדר! מקורי, מעורר מחשבה, כתוב בצורה קולחת ומרתקת. חיי נצח מבלי להזדקן ממש, ללא מכאוב, מחלה, קמטים, התקרחות, נשמע מגניב, אבל בעצם לא כל כך. תקראו ותגלו למה בעצם כל העסק מסובך ולא ממש כדאי. ... המשך לקרוא

נאלה

אחד הספרים הטובים ומעוררי המחשבה ביותר שקראתי בשנים האחרונות. ספר שהוא גם מרתק וגם חכם. טום חי כבר 439 שנים. הוא מכיר את לונדון עוד מהתקופה שהיתה אפופה צחנה, ושטיפה במים נחשבה למסוכנת. הוא צופה בשינויים העוברים על העולם ללא ביקורת, אבל הפרספקטיבה שלו מייצרת תובנות יחודיות. הוא לא מתרשם, למשל, מלהט לאומני מפני ש"כל מי שיחיה מספיק יהפוך בשלב כלשהו לפליט". טום לא יודע האם חייו הארוכים הם ברכה או קללה, והוא מתלבט עדיין בשאלת משמעות החיים. כדי לשמור על עצמו מפגיעה, הוא נמנע ככל הניתן מקשר אנושי, אבל אז הוא חוזר ללונדון של ימינו, והופך למורה להיסטוריה... ככל... המשך לקרוא

יעל

וואו איזה ספר מעולה! רעיון מהמם, איש שלא מזדקן, נע בין תקופות העבר לבין הווה, בין אהבות לאכזבות, והכל בשפה פשוטה וזורמת. לעיתים מצחיק, לעיתים ציני ולעיתים מרגש. בסוף הספר בכיתי, סיום קיטשי אבל נהדר! את הספר מצאתי כמו חדש בערימת ספרים שמישהו פשוט הניח ליד הבניין שלי. מתנה נפלאה!... המשך לקרוא

רותם

קצת הזוי אבל טוב עם הרבה תובנות... המשך לקרוא

רוני pery

בתום קריאת הספר, הבנתי למה אני מת. למה הגוף שלי, אחרי זמן מסויים, אומר "אינני יכול עוד": כי אם זה לא היה קורה, החיים שלי היו מלאים בבדידות, כשהזכרונות הם הדבר היחיד שהיה נשאר לי מהאנשים שהכרתי ואהבתי במהלך חיי הארוכים. הייתי משתגע מהמהירות שבה העולם גדל ומתפתח ומשתנה, ואילו אני תמיד נשאר עומד במקום. טום הזארד ועוד קבוצה מעטה של אנשים ברחבי העולם, הם אנשים כאלה. אנשים שיש להם הרבה מה לספר לנכדים, בתנאי שהסיפורים הללו לא יפלו על האוזניים הלא נכונות. הגוף של טום מזדקן לאט בהרבה מהאדם הממוצע. הוא בן 400 ומשהו אבל נראה כמו גבר בן 40. ויש לו עוד המון שנים נוספו... המשך לקרוא

זה שאין לנקוב בשמו

אין לי יותר מידי מה להגיד על הספר חוץ מנחמד. אני חובבת של ספרות מקור בדרך כלל, אבל מידי פעם אני נהנית מספר פנטזיה כזה. סיימתי אותו מהר מאד, כך שאין ספק בכלל שהוא מעניין. עם זאת, אני חייבת להסכים עם המבקרים האחרים - הנושא לא מקורי במיוחד וגם לא המסר. אהבתי מאד את המפגש עם הדמויות ההיסטוריות השונות. אחד הדברים הכי טובים שיכולים לקרות לסופר וגם לקורא הוא מסע בזמן. הקונספט הזה מאפשר לנו לחוות המון תקופות ואישיות, ויש בו הכל מהכל - בעיקר מציאות מעורבבת בפנטזיה. הגעתי לספר הזה במקור בגלל ציטוט שנתקלתי בו, ואכן כפי שציינתי הכתיבה לא איכזבה אותי, למרות שהיא הי... המשך לקרוא

ro

# הנושא אינו מקורי במיוחד. נניח שיש בעולם אנשים שבגלל תיסמונת, או מוטציה, או משהו מזדקנים בקצב מאד מאד איטי. (הם בכל זאת ימותו בסוף, כי גם מאריכי-ימים אינם חיים לנצח) אבל נניח שכל חמש-עשרה שנה של אנשים רגילים היא שנה (פלוס מינוס) של מאריכי ימים. גיבור הסיפור נולד במאה ה-16 בצרפת, גדל באנגליה הכפרית בתקופת ציד המכשפות שם, והוא מספר את הסיפור כשהוא בשנות הארבעים המוקדמות שלו, במאה ה-21... שני ספרים באותו נושא שנשלפים מהזיכרון הם "בני מתושלח" של היינלין שזכור לי כמשעשע ו"השנה הארוכה ביותר" של דרנייה שהיה כל כך משעמם שנטשתי די בהתחלה. הוא לא משעמם במיוחד אבל לא ... המשך לקרוא

yaelhar

איך לעצור את הזמן? פשוט מאוד - להוציא את הבטרייה מהשעון. יותר מהכל, הספר הזה משונה. הוא מספר על אדם שחי כבר מאות שנים בגלל איזו תסמונת נדירה ועכשיו,בגלל שהוא פגש את אשת חלומותיו, הוא רוצה לחיות חיים רגילים. ככה זה כשמתאהבים, מוותרים אפילו על החיים. לפעמים מצחיק,לפעמים נוגע ללב, הרבה הזוי. בסך הכל בסדר ואפילו קצת יותר. ... המשך לקרוא

יניב