ביקורות ספרים על הספר חזרה בלי תשובה
|
כמי שבא מהמגזר קראתי את הספר בשקיקה. ספר שכותב את מה שרבים מאיתנו שבאים מהמגזר חשים. עם פעם רק אמרנו שיש 70 פנים לתורה ולא באמת התכוונו מסופר מוכיח אותנו שזה באמת כך. אכן 70 פנים לתורה וכולם צודקים.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
״חזרה בלי תשובה״ הוא ספר המשך ל-״מלכוד 67״.
בספרו הקודם התעסק הסופר בימין ושמאל פוליטי ואילו כאן ישנה צלילה בעוד שלב ברזולציה לתוך ההבדלים בין חילוניות לדתיות.
הספר מחולק לארבעה חלקים אך אתייחס לשניים העיקריים:
חלק א - תיאור גישות שונות של חילוניות אלטרנטיבית שכוללת חיבור לדת ולאלוהים אך ללא הקיבעון והקיפאון של המצוות והחוקים - דתיות כאמצעי מעשיר ולא כובל.
ישנה התייחסות רחבה לרעיון הציוני שמטרתו הייתה לייצר יהודי חדש שימרוד ביהודי הגלותי - יהודי שאינו מסתמך על שלטון גוי ואינו זורק את כל האחריות על אלוהים שיצילנו מיד צרה.
הציונות רוצה יהודי חו... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
האם חילוני יכול לחזור למקורות מבלי לחזור בתשובה? לברור מהם תובנות מבלי להישבה בחוקיהם? להעשיר את הגותו מבלי לוותר על מרביתה? זו אחת השאלות המרכזיות שמעלה גודמן בספרו, וזו שגם הכי עניינה אותי.
לשיטתו של גודמן קיימים ארבעה סוגים של חילוני –
"החילוני המרדן" (ברוחו של ברדיצ'בסקי) – חילוני אשר מתנכר למורשתו היהודית מתוך הבנה שרק כך יזכה לחירות ולפוטנציאל ההגשמה העצמית.
"החילוני האינטלקטואלי" (ברוחו של אחד העם) – חילוני אשר בוחר לבחון ולאמץ את מורשתו היהודית כמקור להשראה עצמית (בניגוד לדתי שעבורו מורשתו היא חובתו ובחירתו בה, מוטלת בספק). חילוני זה, כמ... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בזכותו של מיכה גודמן מופיעים לראשונה עיקריה של "היהדות הפלורליסטית" באופן מסודר ושיטתי. עד כה היו מפוזרים בכתבי עת, במאמרים בעיתונות ובמרשתת, והנה נוצרה פלטפורמה נוחה לדיון, שנותנת גם לי הזדמנות לתרום את חלקי, ולערער על כל הנחות היסוד של המחנה אותו גודמן מייצג. ישנם דתיים וחילונים לא מעטים שהם "יהודים פלורליסטים", אבל למעשה המחנה מתבסס על הקונצנזוס הציוני הרחב, הכולל גם אנשים לא פלורליסטים שמחזיקים בעמדות שמרניות ביותר. לכן דבריי כאן לא נאמרים רק במסגרת קרב בין מחנות, אלא הם יציאה נגד האתוס הבסיסי של הציבור היהודי-ישראלי כולו.
10 קוראים אהבו את הביקורתאין עם יהודי, יש ע... המשך לקרואאהבת?
|
|
|
גודמן כותב שזה הספר האישי ביותר שכתב. לדעתי, זהו הספר הכי פחות מוצלח שלו. בניגוד לספריו האחרים, לא מצאתי פה חידוש מרענן בצורת ההסתכלות על רעיונות גדולים ומוכרים. ב"סודו של מורה הנבוכים", ב-"חלומו של הכוזרי" וב-"נאומו האחרון של משה" מצליח גודמן לעשות שני מהלכים מרשימים. מחד הוא מנגיש יצירות מופת מן ההגות היהודית בצורה בהירה ורהוטה, ומשרטט את הרעיונות הגדולים שבבסיסם בקווים ברורים אך גם מלאי חיים. מנגד, הוא משתמש בקריאה של יצירות מופת אלו כפנס בו הוא מאיר את המציאות העכשווית באור חדש. במלכוד 67 גודמן מצליח לנתח ולעסוק בסכסוך הפוליטי הישראלי הפנימי באופן ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איך קרה שהחזון של הרצל על מדינת יהודים חילונית ונאורה הביא להקמת מדינה שלרבנות יש מעמד של חוק?
איך קרה שאחרי תחיית השפה וחיים ריבוניים בארץ אבותינו אנחנו עדיין לא מרגישים את הגאולה?
ולמה חילונים ודתיים כל כך כועסים, שונאים ומפחדים אלו מאלו?
על כל השאלות והפרדוקסים האלה מנסה מיכה גודמן לענות בספר הזה שבו הוא מתאר את המצב כמו שהוא היון, מנתח את הסיבות הביאו למצב הזה ומציע חלופות שונות להתמודדות עם המצב שבו אנו, כחברה וכאומה, מתמודדים.
הספר מרתק מבחינת עושר ההוגים והדעות המוזכרים בו, הניתוח תואם את המצב הקיים ומתייחס אליו בהיבט רחב שכולל תהליכים חב... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מיכה גודמן מה יש לומר, אני מכירה אותו כבר 5 שנים אולי אפילו יותר, צאז שקראתי את סודותיו של מורה נבוכים ופרשנות על ספר תנ''ך ועוד והייתי בוגרת המדרשה שהוא ניהל ''עין פרת'' שכיום אני אחת הבוגרים מסניף חנתון, מיכה גודמן לימד אותי המון ואופן ההסתכלות שלי על החברה הדתית, החילונית אפילו החרדית.
היינו חודש יחדיו למדתי במסגרת של מדרשה של חודש, עם מגוון אוכלוסיות בחברה הישראלית ולמדנו יחד להסתכל אחד על השני בצורה אחרת, ושאני אראה את העולם פחות סטיגמטי, למרות שהייתי עוד ילדה בת 22 למדתי המון. וכך גם הקריאה שלי התפתחה, לא רק קראתי ספרי קריאה, אלא גם הגות
ו... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
