ביקורות ספרים על הספר על חוף צ'זיל (2018)

"מביך הדבר לפעמים, איך הגוף אינו רוצה, או אינו יכול לשקר במה שנוגע לרגשות. האם עלה אי-פעם בידי מישהו, מתוך נימוס, להאט את קצב ליבו או לעמעם סומק?" הסבלנות השתלמה. ובקיצור, איאן מקיואן הצליח להפתיע אותי בשנית. אדוארד ופלורנס, צעירים בתחילת שנות העשרים שלהם, פוגשים זה את זו ומתאהבים. לאחר תקופה, מבקש אדוארד את ידה של פלורנס מהוריה והשניים נישאים. הספר עוקב אחר ליל הכלולות שלהם מיד לאחר החתונה. הם נמצאים במלון שמשקיף על חוף צ'זיל ומבחוץ הכל נראה מבטיח, אך הסערה האמיתית היא מה שמתחולל בפנים. פלורנס ואדוארד מתקשים לייצר אינטימיות לאורך כל יחסיהם והדבר צף... המשך לקרוא

בר

כך היינו הכרנו באחד מהפיקודים הצבאיים, היא שירתה כחובשת ואני באחת מיחידות הפיקוד האחרות. נפגשנו באחד מהערבים בהם נשארנו בתורנות, אירוע שמאפשר שיחת נפש לתוך הלילה. היא הייתה עם עיניים שחורות, גדולות ועמוקות המשרות עצב עמוק, הייתה לה שלווה מפתיעה, יחד חפשנו נקודת אחיזה בחיים, ודרך לשבור את השתיקות בעלות הקסם, שהעידו על הדמיון הרב שביננו, של נשמות אבודות תאומות שמצאו אחת את השנייה. היינו מסורבלים ונבוכים כשלא בקשנו להיות רק כאחים תאומים. אולי מוטב להישאר כך, אמרנו אחת לשני באיזה ערב. לאחר זמן לא רב, היא עזבה לבסיס אחר, ומעולם לא שמעתי ממנה שוב. ל... המשך לקרוא

רץ

# שתי מעלות יש למקיואן מבחינתי, הגורמות לי לקרוא בשמחה כל ספר שלו שאני נתקלת בו. יש לו כתיבה אינטליגנטית המחביאה בתוכה שאלות נוקבות שמעניינות ומעסיקות אותי, והוא יודע להיכנס לנפשם של גיבוריו ולאפשר לי להיכנס אליה בעקבותיו. בספרו "דברי מתיקה" נעתקה נשימתי מיכולתו המופלאה להיכנס לראשה של אשה. זו יכולת שנדיר למצוא אף אצל סופרים מהוללים (סטפן צווייג, לדוגמה, חסר אותה לגמרי לדעתי, למרות שהוא קנה לו שם של סופר-פסיכולוגי). פעמים רבות אני מתעצבנת כשאני קוראת ספר הנכתב במגדר שונה ממגדרו של הסופר, ו(חושבת שאני)מגלה צרימות מעצבנות. למקיואן היכולת הזו טבעית. ה... המשך לקרוא

yaelhar

אני יודע שהספר הזה נקטל לא אחת והיו אף כאלו שהגדירו אותו "מהחלשים שמקיואן כתב".. נכון שאת רוב ספריו טרם קראתי אבל אם זה ספר חלש אז יש בהחלט למה לצפות. לטעמי זו לא פחות מיצירת מופת קטנה של סופר גדול. נכון, כשפורטים את הספר לחלקים, לעתים (לא יותר מדי) הוא מייגע והעלילה עצמה איטית ומשעממת לכאורה (בהדגשה על לכאורה, אבל למקיואן יש כישרון בלתי רגיל לתפוס את רוח התקופה ואת נפש האדם בהקשר שלה. מפליא עוד יותר איך הוא מצליח להיכנס למחשבותיה של האישה בסיפור עד כי קשה להאמין שגבר הוא זה שכתב את הספר הזה. ... המשך לקרוא

זאבי קציר

סביב גרעין הספר שהוא עיקרו של הרעיון, מנפח הסופר עלילה סתמית. אדוארד ופלורנס שנישאו זה עתה, מבלים את לילם הראשון יחדיו בבית מלון. שניהם חוששים מן המגע המיני הראשון בחייהם. כל עוד בזה עוסקת העלילה - היא מעניינת וחדשנית. אך התחושה שבשל תוכנו הקצר, מנפח הסופר את העלילה על תולדותיו של אדוארד ותולדותיה של פלורנס בבחינה כתיבה סתמית. הכתיבה שוטפת, הקריאה מהירה, אך זה כל יתרונו של הספר, לטעמי.... המשך לקרוא

יוסי נינוה