ביקורות ספרים על הספר האישה בחלון

פסיכולוגית שעברה טראומה משפחתית מסתגרת בביתה מלאת חששות מיציאה לרחוב,מעקב על שכניה מבעד לעדשת המצלמה נדמה לה שראתה רצח.הפניה למשטרה מסמנת אותה כאחת שהוזה בעקבות העבר שלה.מכאן מתחיל מסע שלה להוכיח שמה שראתה היה באמת ואינו חיזיון תעתועים.מומלץ לא להתיאש בדרך לסיום המפתיע.... המשך לקרוא

Eli.A

לרוב לא קוראת ספרי מתח, אבל איזה כיף שהספר הזה הגיע אלי! ראשית ההתמודדות של הגיבורה עם אגרופוביה מתוארת בצורה יוצאת מהכלל. הספר קולח ממש, קשה להניחו מהיד. והסוף!! לא הייתי בכלל בכיוון! ממליצה.... המשך לקרוא

רותם

הספר הנהדר הזה מביא לנו את סיפורה של ד"ר אנה פוקס, פסיכולוגית ילדים, שבעקבות טראומה קשה שעברה לפני כשנה היא סובלת מאגורפוביה (פחד ממקומות פתוחים/צפופים). אנה, שגרה לבדה בבית הגדול שלה, פיתחה לעצמה תחביב בשנה החולפת שבה היא היתה סגורה בביתה, והוא לצפות בשכניה ולנחש מה קורה בחייהם דרך מצלמת הניקון שלה. יום אחד, היא רואה משהו שמזעזע אותה, וכאן הסיפור שלנו מתחיל. מעין פילם נואר באווירה היצ'קוקית (שזה עוד אחד מהתחביבים של גיבורת הספר). הספר מתחיל בצורה קצת איטית, אבל זה בעצם מה שבונה אותו. אנה, היא המספרת, ויחד איתה אנחנו נחשפים לעולם האגורפובי, הדכאוני וה... המשך לקרוא

michal_84

לא אהבתי. "כאילו" ספר מתח. העלילה ברובה מתרחשת בין קירות ביתה של דר' אנה פוקס פסיכולוגית שסובלת מאגורופוביה - פחד מיציאה החוצה. חלק גדול מתרחש בראשה ובדימיונה. היא רואה כל הזמן סרטים ישנים בעדיפות להיצ'קוק, שותה יותר מדי ומדמיינת שיחות טלפון עם בעלה ובתה שנהרגו בתאונה טרגית בה היא נשארה היחידה שנותרה בחיים. היא מציצה דרך החלון בשכניה ורואה דברים מוזרים ובין היתר גם רצח. הסיום הוא מפתיע אך גם די מוזר ולא ממש אמין. לי היה די קשה לקרוא את הספר הזה, זה נמתח כמו מסטיק, לא זורם ואפילו פה ושם משעמם.... המשך לקרוא

רוני

ד"ר אנה פוקס היא פסיכולוגית, היא מבודדת עצמה מהעולם, מסוגרת בביתה, תחת פחד נוראי ממקומות ציבוריים, מקומות פתוחים, כל אשר מחוץ לביתה מפחיד ומלחיץ אותה. היא אגורפובית. כל עולמה סובב סביב שתיית יותר מידי יין, יותר מידי תרופות מטשטשות צפיה בסרטי שחור לבן ישנים וצפייה בשכניה דרך החלון, היא מרגלת, היא מצלמת ועוקבת. שכנים חדשים הגיעו, משפחת ראסל. זוג עם נער מתבגר, היא זוכה לביקור של אית'ן הנער ובהמשך גם של אימו, ג' יין. יום אחד אנה רואה את ג'יין נדקרת, היא נרעדת נרעשת, מתקשרת אל המוקד, מוצאת עצמה אוספת כוחות לצאת החוצה אל הבית השכן. כך מוצאים אותה, מעולפת על ה... המשך לקרוא

רונדנית

לא יודעת למה, אבל לא הרגיש לי כמו ספר מתח בכלל.. ניסיתי להמשיך לקרוא אבל פשוט לא זרם והפסקתי באמצע לטובת ספרים מעניינים יותר.... המשך לקרוא

Alexa

שווה קריאה, אפילו רק בגלל הכתיבה הזורמת! (קצת מדי הרבה על סרטים בשחור- לבן, אבל זה עדיין שווה!). ספר כתוב מצוין. סוחף ומרתק. מעניין אם תצליחו לנחש את הסוף!... המשך לקרוא

book-list

הסופר מזמין אותנו למסע אל תוך נבכי אישיותה של אנה, הדמות הראשית בספר. אנה מאובחנת באגורפוביה, חרדה משהייה במקומות ציבוריים, וכתוצאה מכך אנה כולאת את עצמה בביתה הגדול שבניו יורק ואינה יוצאת ממנו. ע״מ להעסיק את עצמה בשעות היום היא מתכתבת עם אנשים אחרים, שמאובחנים באגורפוביה ומנסה לעזור להם מעצם היותה פסיכולוגית שעזרה לילדים להתמודד עם משברים היא מנתבת את הכישרון הזה לעזרה לאנשים, שסובלים מאגורפוביה. בין היתר, אנה מבלה את יומה בהצצה דרך החלון לביתם של אנשים אחרים ומפתחת אובססיביות בחייהם ובכל מעשיהם היומיים. מידי פעם, אנה משוחחת עם בעלה לשע... המשך לקרוא

מורן

ספר ביכורים מעולה, וגם התרגום היה ממש אחלה. מסוג הספרים שמשאירים אותך במתח עד הדקה האחרונה. התחלתי אותו אתמול ולא יכולתי להניח אותו מהידיים עד שסיימתי אותו (היום). כל הדמויות מתערבבות וכבר לא ידעתי במי לחשוד. ממליצה בחום. :) ... המשך לקרוא

Lonely walker

אנה פוקס המתגוררת בניו-יורק, אגרובפובית שאוהבת להציץ לשכנים ולצלם אותם מדי פעם. היא אוהבת לערבב תרופות. ובמיוחד אוהבת לשתות אותם עם יין מרלו. יש לה בית עצום של 4 קומות. בתור הקורא אתה מכיר את הבית שלה לפרטי פרטים. כל קומה מהמסד עד הטפחות. כאשר הראסלים עוברים לגור בבית מעבר לפארק, בחזית של הבית שלה. היא חוקרת עליהם, כמו על רוב השכנים שלה. משפחת ראסל הם שלושה נפשות אלייסטר האבא, ג׳יין ראסל האמא וא׳יתן המתבגר הצעיר בן ה17. אנה פוקס היא פיסכולגית ילדים נשואה לאד, ולהם ילדה אוליבה בת חמש. לאחר מקרה טראומתי, אנה נכנסה לטראומה וחיה לבד ללא בעלה והילדה שלה שאית... המשך לקרוא

באבי

גם אתם אוהבים את הספרים האלה שמאיצים לכם את קצב הלב פוערים לכם את הפה וגורמים לכם לנוע בקוצר רוח ובציפייה להמשך העמוד? כי אני אוהבת אותם, וא. ג'. פין כנראה גם אוהב אותם. נראה שהוא גם הצליח לכתוב אחד כזה במובן מסוים, למעט העובדה שהספר באמת התחיל לרתק אותי רק ב200 העמודים האחרונים שלו בערך ועל זה הורדתי כוכב אחד יחיד ומיוחד.. אבל ברגע שהעלילה תפסה תאוצה והתחילה לרתק אותי, אני יכולה להגיד עכשיו שאני פשוט מאוהבת. הספר הזה הוא הקראש החדש שלי. א. ג'. פין תיזהר אני באה אליך! (אבל אולי עוד מעט כרגע אני קצת עייפה..) לענייננו: ברגע זה ממש סיימתי את הספר ואולי אני קצת מ... המשך לקרוא

אלינור

אחלה ספר באמת נהנהתי לקרוא אותו אבל לעוד מישהו חוץ ממני הספר הזכיר מאוד את הבחורה על הרכבת? ... המשך לקרוא

חן

עריכה עריכתית!! אל. פשוט אל תקשיבו לותרנית שם למטה שנטשה את הספר בעמוד 158. אין תאור יותר מדויק מ"מותחן פסיכולוגי" עבור הספר- הוא משחק באמת ובעובדות, מה קרה, מה מציאותי ומה המוח שלנו בוחר לראות ולדעת. באופן מפתיע, יותר התמקדתי באנה, הדמות הראשית מאשר בפתרון התעלומה. אתה חי איתה, מתבודד איתה, כואב את כאבה ומשתכר יחד איתה- דמות רגישה ונוגעת ללב אשר מעבירה באופן מדויק את תחושות ההפרעה הנפשית. נשארת בדעתי- ההתחלה לא מתניעה, אכן חשובה להמשך העלילה, אבל משעממת מאוד- good things come to those who wait. אינדיד. אל תעצרו- זה ישתלם לכם, מבטיחה. אמנם הסוף מעט מאכזב, אבל האמצע, הו ... המשך לקרוא

ברברה

כגודל הציפיה גודל האכזבה.. בהתחלה חשבתי שרק קשה לסופר "להניע" את הסיפור אבל לאט לאט הבנתי שזה הסיפור - סיפור ללא תנועה, איטי להחריד ומתיש את הנשמה. ממש לא מותחן פסיכולוגי (דרך אגב אני מתחילה לפקפק בביקורות של סטיבן קינג שכל ספר בינוני הוא מזכה בשבחים של "מותחן שאי אפשר להניח") בקיצור - ספר מתח בינוני להפליא. ... המשך לקרוא

שרון

הסיפור מסופר באופן שגרם לי להרגיש ולהבין (במגבלות האפשריות) את ההתמודדות עם האגורפוביה. בתהליך שנבנה באופן אומנותי מייצר רגש רב שמגיע לשיא קצת ידוע מראש. למרות זאת ספר מאד מומלץ.... המשך לקרוא

abe81

מאוד אהבתי את הספור. הסופר הצליח להעביר את עוצמת החרדה והתסמונת שבה שרויה הגיבורה. למדתי כיצד מרגיש אדם במצבה ולפי הנאמר גם הסופר עצמו סבל מאותה בעיה וזה רק הוסיף לאותנטיות. קראתי אותו בשקיקה ולמרות שתיארתי לעצמי מה קורה עם כל הדמויות עדיין זה היה ספר מתח טוב. הסוף אולי היה מאולץ טיפה אך לא גרע כהוא זה מהחוויה. ממליצה לקרוא אותו... המשך לקרוא

Rivaf

היום 18.04.18 הפסקתי לקרוא בעמוד 160 כי הספר ממש לא עמד בציפיות כמותחן פסיכולוגי מה שאני כן אוהבת בדרך כלל. לא הצלחתי ליצר שם קשר בקריאה ממש ניסיתי בסבלנות אבל בשבילי זה לא זה. ... המשך לקרוא

זלי