ביקורות ספרים על הספר מוות הוא שם המשחק - תשע נשמות נואר #2
|
ספר מענג, מיד כשהתגברתי על שני העמודים המוזרים הראשונים וצללתי לסיפור מצאתי את עצמי קוראת עם חיוך ,היה כיף כמעט עד הסוף.
זהו ספר מז'אנר הבלש האפל אבל הטוויסט שלנו הוא שהגיבור הוא העבריין. ודווקא בניגוד למה שמצהירה הכריכה הבחור אינו חסר מוסר בכלל. להפך , יש לו קוד מוסרי משל עצמו והוא דבק בו באדיקות.
הסיפור מתחיל בשוד בנק שסופו מסתבך, הנהג מת ,גיבורנו - נקרא לו רוי - המוח המתכנן נפצע ולכן הם מפצלים כוחות. באני השותף נשלח עם חלק הארי דרומה ועם הוראה לשלוח לרוי 1000 דולר אחת לשבוע . בינתיים רוי מוריד פרופיל ומטפל בפציעה , אחרי כמה שבועות במקום כסף הוא מקבל הוד... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
"בפעם היחידה שהייתי בבית הסוהר החליט ראש הקשקשנים שלהם שאני חסר תקנה. 'אתה חסר מוסר', אמר לי פסיכיאטר הכלא. 'אתה מזלזל בסמכות. אין לך ערכים של בן תרבות'. זה היה אחרי שחטף קריזה של פסיכיאטרים מפני שלא הצליח לחדור מבעד למנגנון ההגנה שלי, כמו שהוא קרא לזה. קלטתי אותו בדקה הראשונה. הוא לא רצה לדעת מי אני; הוא רצה לדעת רק למה נעשיתי מי שאני. זה לא היה עניינו"
אם ז'אנר ספרות המתח היה משפחה, אז הבן החורג שלה הוא ללא ספק תת-הז'אנר שבאנגלית נקרא "Hard-boiled". סיפורים שבמרכזם לא עומד קו העלילה הלינארי המוביל לפתרון תעלומה, אלא ההתמודדות הערכית של אדם אחד, מיוסר ובודד, עם ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
#
בדיוק כמו שצריך משהו נוסף על יפי-תואר, מנטליות שמקובלת עליך והתאמה בדעות כדי להימשך למישהו, צריך משהו נוסף למלים ומשפטים כדי לגרום לך להישאב לספר. זה דבר חמקמק מאד, שכן יש מליוני דימויים שגורמים לך להחליט – שכלית לפחות – שספר מסויים הוא "טוב" – בדיוק כמו שמליוני דימויים גורמים לך לחשוב שהזיווג מתאים, ויכול להיות שבשני המקרים שתיארתי השכל מדבר, והמשיכה האמיתית נדחקת לשוליים.
הספר הזה הוא ההפך מ"מתאים לי". זה ספר מתח קצבי מאד, עם תיאורים ריאליסטיים והרבה דם ויריות. במעט עמודים מתאר דן מארלו את גיבורו. הגיבור, המספר את הסיפור בגוף ראשון, הוא פושע מו... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
