ביקורות ספרים על הספר המאורות





ביקורות ספרים על הספר המאורות


מיין לפי: הצג כ:

זה היה אמור להיות הספר שיוכיח אחת ולתמיד לקוראי אתר זה שזכיה בפרס בוקר אינה בעוכרי הספר ולא צריכה להפוך אותו לצנינים בעיני הקורא. זה כמעט עבד, אבל אז 100 דפים לפני הסוף הספר נהרס. או לפחות כך הרגשתי כשסיימתי אותו. אני אוהב עבי כרס. אני לא קורא הרבה מהם. ספר עב כרס הוא סוג של מחוייבות שאם היא לא צולחת אתה עלול להיות שבוי בה לזמן רב, אבל כשהיא עובדת, זה נפלא. הספר הזה מעל 800 עמודים ועד עמוד 700 בערך הוא היה נהדר. יש הרבה מחשבה בספרים מהיכן להכנס לעלילה. מההתחלה? מהסוף ואז לחזור? מהאמצע? בהתפתחות הדרגתית או בזריקה של הקורא למי העלילה הקרים והעמוקים ( הסגנון ה... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 51
tel aviv
מעין עלילה בלשית מורכבת המתרחשת בניו-זילנד של מחפשי הזהב באמצע המאה ה-19. כתוב מרתק, הרבה ניתוחים של הטיפוסים שלוקחים חלק בעלילה מהולים בהומור דקיק. תרגום מעולה ושוטף של מיכל אלפון. הייתי מדרג אותו כספר מעולה אלמלא היתה לו חולשה מסויימת בסופו. בכל זאת מומלץ מאד לקוראים למרחקים ארוכים.... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 66
רחובות
806 עמודים!!! אבל כתובים בכשרון רב. סיפור מרתק המשלב עלילה עם סיפור היסטורי של עיירות כורי הזהב בניו זילנד במאה ה- 19. נכון שלעיתים קשה לעקוב אחר העלילה, הרבה דמויות שלכל אחת סיפור משלה המשתלב איכשהו בדמות האחרת.ראיתי את הביקורת על הספר של מי שקראה עד ע' 122 ואשר פסלה אותו. כנראה שועדת פרס בוקר לשנת 2013 עשתה את מה שאני עשיתי - קראתי עד ע' 806 . הסיפור מעניין, לא מעט עלילות משנה, יש פה הרבה אנתרופולוגיה המתארת אורח חיים בתקופה שונה עם דמויות של מהגרים - סקוטים, אירים, סינים, אנגלים ועוד היוצרים חברה חדשה סביב הבהלה לזהב. אהבתי! מתאים למיטיבי "לכת" המסוגלים לא להיבה... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן
רעות
חשבתם פעם על פרסים ספרותיים? אני חשבתי עליהם בכל פעם שנגרם לי מפח נפש, אחרי קריאה של ספר שזכה בפרס יוקרתי. אני לא יכולה לומר - אם כי כבר שמעתי מישהו שאומר ולא פעם אחת - שכל זוכי פרס כזה או אחר הם גרועים. אבל אפשר לומר בזהירות שיש פרסים שנסתר מבינתי ההיגיון הטמון מאחורי בחירתם. למשל פרס נובל לספרות, ש-18 חברי ועדת הפרס ממונים לכל חייהם. עדיף להם ספר שאינו קריא מדי, שהסופר מייצג את מדינתו, ויש בו ייצוג גבוה יחסית (יחסית למספר הספרים היוצאים בהן לאור) למדינות עולם שלישי. אתם מדמיינים לכם את הדיונים המתקיימים שם, בין חברי ועדת הפרס? "יש לי סופר ניגרי" מצהיר אח... המשך לקרוא
40 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת
תל אביב


©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ