ביקורות ספרים על הספר לעזוב לפני בוא הגשמים

נתחיל בזה שאני מאוד אוהבת ממוארים– לקרוא בספר זיכרונות. נכון שכל ספר זיכרונות הוא אוטוביוגרפיה, אבל לא כל אוטוביוגרפיה היא-ספר זיכרונות, כי ממואר הוא לא מובנה ומסודר אלא נכתב מקטעים מקטעים בדרך כלל בלי סדר כרונולוגי. זיכרון אחד משתלב באחר, או נטמע בו, מעין רצף אסוצייטיבי. ולדעתי זה מאפשר לנו להיות שותפים להרהורים הנלווים, לגישושים, לחיפוש לתהיות,ולפענוח ממש תוך כדי ... וזה הופך לחוויה אחרת . והסיפור בממואר הזה הוא על משפחה "מטורללת", המשפחה של אלכסנדרה פולר– או המשפחה "הססגונית" שלי- כפי שהיא מגדירה אותה(בריטים שחיו בזמביה) כזו שאינה חיה לפי הכללים ... המשך לקרוא

אירית פריד

"בבוקר החורפי שלפני החתונה, כשישבתי עם מתנת החתונה של אדמסון בחיקי, לא קלטתי משום מה שזה הבוקר האחרון שלי עם הטבח הזקן. הייתי צריכה לצפות זאת, לא רק מכל הסיבות המובנות מאליהן אלא גם בגלל גביע העץ. הוא היה מחוספס והדיף ריח מתכת הרה אסון, כמו דם שנשפך זה עתה ממשהו מרהיב ועתיק. אבל כבר ראיתי את החריץ הדקיק מתהווה היכן שיווצר הסדק הראשון, אשר בעוד כמה שנים יגרום לגביע ליפול מאדן חלון בוויאומינג ולהתרסק ללא תקנה. עד אז אדמסון כבר ימות מהשחפת שכירסמה בו ואשר אובחנה בשוגג כברונכיט כרוני, ואני אניק את ילדי השני, ואמא תסתחרר לעבר שיגעון עמוק כל כך שהיא תגמור בכ... המשך לקרוא

נצחיה

מי שהתנסה בקריאת ספרי ממואר (זיכרונות) ואהב, שיקרא את ספרה של אלכסנדרה פולר - זוהי חוויה מרגשת במיוחד. קראתי את ספרה בהמלצתה של הספרנית. על מחברת הספר, אלכסנדרה פולר, נכתב על גבי הכריכה שהיא אחת מהכותבים הטובים ביותר בז'אנר הממואר בתקופתנו. וזאת ממש מחמאה. בניגוד למגמה המשתלטת על חנויותת הספרים והוצאות לאור בישראל - המעדיפות את ז'אנר הרומן על פני ז'אנר הממואר, הספר של פולר אינו מתחפש ואינו מתחזה לרומן והיא השיגה הישג גדול אחרי שנכשלה פעמים רבות בכתיבת רומנים. סגנון הכתיבה שלה הוא "אמיתי", כפי שהיא מעידה על עצמה - "הרומן השישי, השביעי והשמיני שלי נדח... המשך לקרוא

טרי