ביקורות ספרים על הספר בריכה כמעט אולימפית

אף אחד לא קורא לאסתי בשמה. קוראים לה פסטי בגלל ה'פסטי פסטי פסטיבל' וכי היא ארוכה ורזה כמו פסטה וגבהה הרבה אחרי מות אמה. היא אחת הדמויות הססגוניות בעיר הצפונית עם מפעל הנקניקים והרחובות עולי הגרדום, שארית הפליטה, זכרון קדושים, נס לגויים והרחוב הראשי עמק הבכא. גם אתי נקמות מנהלת הדואר שמקור שמה ברור מאליו. התאומים אדי ואדי (אדוארד ואדמונד על שם סבא), הפושטק אפי סוחריאנו, החברות הכי טובות מתחילת היסודי - גלי, שירית ורונה. מלכה סרנגה ובנה מיכה, ליזה בעלת החנות 'פרינסס ליז' ברחוב עמק הבכא. ראש העיר מזה שלושים שנה ('למה להחליף') והקב"טית הוותיקה לביאה פורטל, י... המשך לקרוא

ראובן

הסיפורים ב 'בריכה כמעט אולימפית', נשזרים יחד לאיטם, במעין קשר סמוי, חבוי אך גם גלוי וכזה שצף מעל פני המים, לעיתים צף בגאות חזקה מדי. רוני ברודצקי כותבת על מקום, ספק עיר, ספק עיירת פיתוח, בו יש קניון ויש יהודים וערבים ואלה גרים בחלק אחד ואלה גרים בחלק אחר, והם נפגשים ופוגשים. הדמויות שברודצקי כותבת עליהן, הן דמויות בשוליים שאוהבות לפנטז, לצייר לעצמן את העולם בצבעים אחרים, להתאהב בחלומות אך המציאות היא אחרת, אכזרית, בועטת, מנפצת חלומות על חלומות. הספר נפתח עם הסיפור 'צומת' על בחור ערבי שלוקח טרמפיסטית יהודייה. המחשבות שלו על המקרה, הסטיגמות והסטריאוטיפ. ה... המשך לקרוא

תומר