ביקורות ספרים על הספר בינת השכווי (2016)

הלכתי עם קבוצה לביקור בבית ספר. קיבלה אותנו ועשתה לנו סיור ליה. ליה היא יציבה, גבוהה, עומדת בביטחון ומדברת בבגרות רבה, ועם זאת רואים שהיא צעירה מאוד. כששאלתי בת כמה היא, היא הפסיקה לרגע בשטף השיחה, ענתה שהיא בת 11 וחצי, והמשיכה הלאה בתיאורי התוכניות החינוכיות במוסד ואיך היא כתלמידה מרגישה לגביהן. אחר כך כשסיפרתי על הביקור לאחותי היא העירה שבוודאי אני יודעת איך בוחרים את התלמידים שילוו את הסיורים האלה. ולי ממש לא אכפת שבוחרים אותם בפינצטה, שהם הגיעו ככה מהבית, שיש להם העשרה גדולה, אבא פרופסור ואמא עורכת דין. זה לא משנה, כי מה שמשנה הוא שיש ילדים וילדות ב... המשך לקרוא

נצחיה

בהתחלה חשבתי שמדובר במעין גירסה צ'כית ל'זורבה היווני'. רופא כפרי ערירי ומזדקן אמור ללמוד מתרנגול המחמד (המדבר) שלו להעריך את החיים הגשמיים, ובמיוחד את כוחו של הארוס.. נו, חוכמת האדם הפשוט וכל הג'אז הזה. הדמויות המקיפות את המחבר בכפר אינן עגולות, וגם הטפות המוסר של התרנגול לרופא, ולהפך, צפויות לגמרי. אלא שלאורך הספר, הגיבור, שהתאלמן מאשתו הצעירה שנים רבות קודם, מתגלה כמי שבעצם מעולם לא התאושש מהמכה שספג, והספר מקבל ממד פילוסופי. לא פילוסופיה תיאורטית חס וחלילה. יש פה משהו שמזכיר יותר בכיוון שלו את 'הנסיך הקטן' אולי, כלומר עיסוק ספרותי במשמעות החיים ובהתמ... המשך לקרוא

עמית לנדאו

כמה יפה הוא העולם בו אנו חיים, האם נדע לראות בו את הצד היפה, האופטימי, השמח? ספר שכולו סדרה ארוכה של אפיזודות מהחיים מלוות בדיאלוג נמשך בין קשיי היום יום לבין בינת השכווי שקורא ללא הרף, תהנה מהרגע ותראה רק את הטוב שבחיים. החיבור לספר איטי, וכמו סיפור אהבה שהולך ומתפתח נקשרים לרעיון עד לכניעה כנה ומחויכת לבינת השכווי. ... המשך לקרוא

לאון

ספר נפלא. לכאורה הכל עובד נגדו. זהו בעצם ספר הגות בתחפושת של רומן. כמו כן, כפי שהמספר מעיד על עצמו, העלילה אינה מתארחת בספר זה. ועם זאת, היופי של המלים, השפה, הרעיונות, ואפילו ההגות הפילוסופית, מרוממים את הנפש. וגם שתי הדמויות המרכזיות בסיפור -- רופא כפר והתרנגול שלו, שובים את הלב. האחד ממוקד בזריחת החמה והשני בשקיעתו שלו. והשילוב ביניהם מרנין את הלב.... המשך לקרוא

רוני

בימים האחרונים אני עוברת טלטלות במצב הרוח. לא פשוט להיות תקועה בבית כל כך הרבה זמן. הכול הופסק. חדלנו לרדוף, לעשות, לנסות, להגשים... זה מה שמרגישים כשאין יעד? ככה מרגיש ויתור? אני לא מכירה את התחושה הזו. מבחינתי החיים הם מירוץ, מרדף. אין מנוחה. ואין מנוס מחוסר המנוחה. הבטלה והשעמום הם האויב הכי גדול שלי. מצד שני- "שמור את חבריך קרובים – ואת אויביך קרובים עוד יותר". החיים הופסקו ובו בעת ממשיכים כאילו כלום. הספר "בינת השכווי" מתאר את חייו של רופא בכפר קטן המלא בדמויות שונות. הרופא עובר יום יום בכפר בכדי לבצע את תפקידו ולטפל באנשים. הוא מלווה בחברו הטוב פד... המשך לקרוא

בר

ספר נחמד המעלה שאלות פילוסופיות בסיסיות על החיים, לא מחדש שום דבר אבל כתוב יפה והעלילה מעניינת. מסופר על רופא הכפר והיחסים שלו עם התרנגול שלו דון פדרו שמקבל האנשה ופיכחות רבה בספר זה. הרופא נוטה לראות את החיים בצורה מורכבת בעוד התרנגול מפשט את החיים לצורה הכי בסיסית שלהם, ההנאות הקטנות, הזריחה, יום חדש וכו'. התרנגול מכניס את החיים לפרופורציה האמיתית שלהם, בשבילו כל יום יותר יפה מקודמו כיוון שהוא היום הנוכחי ועליינו למצותו, מחר יהיה יום יותר טוב כי הוא יהיה היום הנוכחי. כמו שנולדנו כך נמות וזו תמצית החיים. הספר נכתב בשנים 1969-1971 בירושלים, בתקופה זו... המשך לקרוא

משה