ביקורות ספרים על הספר הנערה מבוסטון
|
מראש נראה לי כמו סיפור בנאלי על נערה מתבגרת במאה הקודמת במשפחה ענייה בארה"ב. הכול נכון, אבל לא הייתי קוראת לסיפור "בנאלי". הוא מעניין, נוגע ללב ויש בו כמה וכמה תובנות ותיאורים ממש יפים ורגישים לטעמי.
מה שהפריע לי היה השפה, כנראה התרגום; נראה לי שההנאה הייתה יכולה להיות גדולה פי כמה אם היה כתוב היטב!
בכל זאת ממליצה. קל לקריאה ועם זאת יפה ורגיש.
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
לאחר ביקור משפחתי אינטנסיבי בניו ג'רזי שנמשך שלושה ימים ובמהלכו למדתי רבות אודות השבט שלי, הגעתי למסקנה שההיסטוריה שלו אינם כה שונה מההיסטוריה של רוב היהודים שהיגרו לארה"ב לאחר מלה"ע השנייה.
הם נתקלו בקשיי עבודה, פרנסה ועד שכבר מצאו עבודה, קרעו את הישבן על מנת לכלכל את צאצאיהם ולהגיע לרמת חיים גבוהה יחסית שבה הם מרוצים פחות או יותר ומקטרים כמה שרק אפשר וזורקים משפטים ביידיש לחלל האוויר כאילו כל העולם עדיין מדבר בשפה המצחיקה הזאת.
ולמרות שהחוויות דומות משום שכולם חיו באותה תקופה; אין מספיק כסף ומלבושים, הלימודים הגבוהים היו בגדר מותרות בלבד והתמו... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר זכרונות המשקף תקופה של תחילת המאה הקודמת משפחה יהודית ממזרח אירופה המגיע לארהב דור ההורים אינו משתלב ודור הילדים בינהם המספרת כבר מרגיש אמריקאי. פער הדורות מאד עמוק והמשפחה חווה אסונות הכרוכים בקליטה הזו.
הכותבת צעירת בנות המשפחה, מספרת מנקודת מבטה, על חייה והשתלבותה באמריקה החדשה.
ספר סיפורי מהגרים די אופיני, קל ונחמד לא יותר מזה.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
המספרת היא אדי באום, קשישה בת 85 שנולדה בשנת 1900 בבוסטון, ומספרת לנכדתה האהובה את קורות חייה, ומתי התחילה להיות מי שהיא.
אניטה דיאמנט פורסת בפני הקורא 60 שנים, כולל תחנות בחייה של הסבתא, לרבות דמויות ממשפחתה הקרובה.
איך הם הגיעו לבוסטון?
האב ברח ממזרח אירופה יחד עם שתי אחיותיה בטי וסיליה, והאם הצטרפה בשלב יותר מאוחר, כשהיא לא ממש אהבה את השינוי. האם לאורך כל העלילה כעוסה, ומלאה כרימון על כמה לא טוב לה בארץ החדשה. היא לא הסתדרה עם השפה והטכנולוגיה, ועל כל דבר היא מצאה את השלילה. "היא ניקתה ובישלה והתלוננה. היא לא היתה מוכנה לגעת במכונת הכביסה של בטי. ה... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני בדרך כלל לא נוטה לכתוב ביקורת על ספר שלא סיימתי אותו, אבל אחרוג. הייתה לי ציפייה ממש גבוהה מאניטה דיאמנט בגלל שקראתי את האוהל האדום (גם עליו כתבתי ביקורת), אבל התאכזבתי מאוד.
אגיד עליו שהוא ספר "פרווה", לא מתקדם כל כך לשום מקום ואין איזשהו "סוויסט" בעלילה שאפשר עוד איכשהו להישאר ולצפות למשהו מסוים. בסופו של דבר עזבתי את הספר עם אכזבה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
