ביקורות ספרים על הספר הרצח של לינדה - הבלש בקסטרום #1

כולם מלבדו הם אידיוטים לחלוטין מזכיר לכם מישהוא אני הכרתי מספר קצינים כאלה במשך 33 שנה .... לכן מאוד אהבתי את הספר תיק נעדר / משעני דרור בהוקרה ל מאי שוואל ו פר וואלה למי שבכלל מכיר אותם ... המשך לקרוא

רוןש

אין לי למה לכתוב ביקורת, רק כמה משפטים לגביי הספר כי אין על מה לבקר. בקסטרום הוא דמות אדירה, היו כמה קטעים מצחיקים אך השאר היה די משעמם. עד ע"מ 400 ומשהו לפני שהפסקתי לקרוא עדיין אין שום קצה חוט לגביי הפושע. הספר סתם נמרח ונמרח. וזהו. ... המשך לקרוא

トヤ

החלש ביותר מבין שלל ספרי המתח/בלש הסקנדינביים שקראתי (ויש הרבה כאלו). בקסטרום הוא הבלש האחרון שהייתי רוצה שיהיה ממונה על חקירה כלשהי - גזען, שקרן, מטרידן מינית, לוקח שוחד שתיין ואין לו שום הברקה שעושה אותו לבלש מצליח במיוחד. מעבר לכך הספר כתוב כך שאין בו מתח מיוחד מעבר לדעת באמת מי רצח את לינדה (הדבר היחיד שנתן לי איזה מוטיבציה לגמור את הספר הזה על 586!!! עמודיו). כמות בקבוקי הבירה בספר זה מתקרבת למספר עמודי הספר. משהו מאוד מעצבן בכתיבה הוא ההגיגים של בקסטרום. כמעט בכל פעם שהוא מדבר אנחנו צריכים גם לסבול את מה הוא גם חושב מעבר למה שהוא אומר. הדף האחורי של ... המשך לקרוא

רוני

בקסטרום – הרצח של לינדה/ לייף ג.ו. פרסון Linda, Som I Lindamordet/Leif GW Person מאנגלית: נעמה בן דור. הוצאה: דני ספרים, 2015 587 עמ' כולל: על המחבר. רב-פקד בילוש אֶוֶורְט בֶּקְסְטְרוֹם, נמוך שמן ופרימיטיבי, התייצב בעבודתו במקום לקחת חופש והתכוון למלא את זמנו הפנוי כדי לפתור תיקים לא מפוענחים. הקשר הרגשי היחידי שיש לבקסטרום זה עם דג הזהב בשם "אגון", זאת בעקבות אישה שהוא פגש דרך האינטרנט, ואגון נשאר איתו. "... חשב בקסטרום והרגיש אשמה מסוימת כשלקח מנה גדושה של מזון דגים ושפך אותה לעבר האקווריום של החבר הקטן והשתקן שלו." (עמ' 32). רצח לינדה ואלין, נמצאה בביתה ללא רוח חיים; נאנ... המשך לקרוא

סיון שמש

אוורט בקסטרום, אחד משוטרי מחלק הרצח של יחידת הפשיעה בשטוקהולם נקרא ע"י מפקדו לאסוף צוות קטן של שוטרים ולנסוע לעיירה וקשה לפענח אונס, עינוי ורצח של לינדה ואלין. ולמה צריך שוטרים של יחידה מיוחדת? לינדה ואלין לא רק נרצחה באופן אכזרי, היא גם הייתה חניכה של ביה"ס לשוטרים, מה שמעלה את רמת הפשע בכמה דרגות. 587 עמודים שבהם אנו מתוודעים לדמויות כאלה ואחרות שמנסות לפתור בדרכים שונות את הרצח ולהביא את הפושע לדין. הסוד הוא, שהרוצח כבר נתפס בעמוד 500 בערך אבל משום מה הסופר הרגיש צורך למרוח את הספר לעוד 80+ עמודים. אני לא אכביר במילים. הסופר ניסה להתחכם ולא ממש הצליח... המשך לקרוא

ראיה