ביקורות ספרים על הספר מלכת הגלידה מרחוב אורצ'רד
מאז ומעולם קראתי הרבה ספרים ועם השנים זה רק הולך "ומחריף". כך שלא פעם יצא לי להזדהות עם דמות ספרותית כזאת או אחרת. מצד שני, מזה כמה שנים שאימצתי לעצמי כדרך חיים את המשפט: "נכות – היתרון שבחיסרון".
בספר "מלכת הגלידה מרחוב אורצ'רד" מאת סוזן ג'יין גילמן שני הדברים שציינתי לעיל משתלבים:
1) פתחתי את הספר וקיבלתי דמות נוספת להזדהות איתה והפעם ההזדהות הייתה מאוד גדולה (לא שחלילה הייתה לי ילדוּת קשה או משפחה שמתנכרת) אלא רק מהפן הזה של האתגרים שקיימים בהתמודדות עם נכות מילדות, ובפרט הלעג ואחר כך החשש, קודם כל מצד ילדים לא נכים שלמדו איתי בבית הספר (לא כולם אבל ר... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
נהניתי מאוד לקרוא את מלכת הגלידההספור כתוב בצורה קולחת מרענן והמלכה נוכחת כל זמן הספור
מומלץ
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
אני אישית אהבתי את הספר, למרות שבאמת כמו שצוין כאן איכות ההדפסה אינה טובה, ההגהה של הספר לא איכותית והיו בספר הרבה שגיאות דפוס שקצת העיבו על חוויית הקריאה. בעיני ליליאן דאנקל היא דמות מדהימה! אשת עסקים מבריקה, אדם יצירתי מאין כמוהו ובעלת אישיות שורדת שראויה להערצה. ליליאן מצליחה כנגד כל הסיכויים. הוריה מפקירים אותה ואימה נוטשת אותה לאחר שעברה תאונה קשה שהפכה אותה לנכה, המשפחה האשמה בתאונה הקשה מאמצת אותה ללא כל אהבה בשל נקיפות מצפון ועל מנת לנצלה כמשרתת על אף נכותה הקשה, אך לאורך חייה מוכיחה ליליאן שוב ושוב לכל המלעיזים כי לא ניתן לנצח אותה והיא תצ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
מלכת הגלידה מרחוב אורצ'רד – מאת סוזן ג'יין גילמן
The Ice Cream Queen of Orchard Street
קראנו רבות על ההגירה ההמונית לארה"ב בתחילת שנות השלושים וכן על הגירת האיטלקים בספרה של אדריאנה טריניאני - אשת הסנדלר. קראנו על קשיי ההסתגלות, חיפוש נואש אחר פרנסה, רעב, עוני ומחלות בצידם לאורך אותה תקופה. הפעם, מספרת לנו הסופרת גילמן על ההגירה לאמריקה של יהדות רוסיה, מהעיירה וישנייב.
הסופרת אינה מעוניינת לספר לנו מה שאנחנו רוצים לקרוא על ההגירה ההמונית. אינה מעוניינת לתת לנו תמונה מפורטת ומחרידה על סבל הזולת, "ומה תעשו לי?" מציינת הסופרת בהומור המיוחד שלה. באותו סגנון של "מה תע... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
לא אהבתי את הספר.
קראתי את הסוף, מחכה, אולי יהיה איזה קטע שבשבילו יהיה שווה.
ההתחלה מעניינת עם הילדות והכל
אבל אחר כך, היא פשוט נהיית אישה עשירה ומתנשאת. לא התחברתי לדמות שלה כלל,
לדעתי הסופרת יכלה להפוך את הספר להרבה יותר מעניין, אבל היא בחרה לא לפתוח מגירות מסוימות אלא רק לרמוז עליהן
(למשל שבעלה חזר בלילה עם ריח של בושם עליו והיא החליטה לא לשאול שום דבר כדי לשמור על שלמות המשפחה)
... המשך לקרוא
אהבת? ![]() |
|
את הסקירה הזאת צריך להתחיל מהשוליים. כן, החלקים האלה בלבן שתוחמים בכל דף את המלבן הדמיוני שבתוכו מודפס הטקסט של העמוד. אני יודעת שזה נראה עניין שולי, אבל זה לא. כמו הרבה דברים בחיים, רק כשהם אינם יודעים להבין כמה הם חשובים. ובכן בספר "מלכת הגלידה מרחוב אורצ'רד" תוכלו ללמוד עד כמה שוליים בגודל סביר בדף הם דבר חשוב. וגם הגהה סבירה לטקסט, אם כבר דיברנו. הפכים הקטנים האלה, בצירוף הגופן המעצבן שבו הקו של הצד"י הסופית הוא אלכסוני ודוקר בעיניים, מפריעים מאוד לחווית הקריאה. והנה עוד שוליים, אם כבר דיברנו. מלכה טריינובסקי היתה ילדה בשוליים של השוליים - בת למשפחת ... המשך לקרוא
39 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
זהו סיפורה של מהגרת יהודייה בשם מלכה (לימים ליליאן) שהגיעה עם משפחתה לארה"ב בתחילת המאה הקודמת. הסיפור מגולל את קורותיה של מלכה/ליליאן מרגע שדרכה כף רגלה באליס איילנד ועד לשנות השמונים, בהן היא כבר "מלכת הגלידה של ארצות-הברית".
בהתאם למתכון של רומנים רבים, גם כאן בתחילה לילאן סבלה מרעב, בדידות, נטישה, השפלות ונכות שדחפו אותה לא לוותר ולהוכיח לכולם "מאיפה משתין הדג" וכך, בסופו של דבר, לחלוש על אימפריית גלידות אמריקאית.
הסיפור עצמו מסופר בגוף ראשון ע"י ליליאן ובאיזשהו מקום בא "להצדיק" את אופייה והתנהגותה, כמו גם את הנסיבות, כנגד שני משפטים מתוקשרים בהם ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הספר מתאר סיפור מעניין ורב תהפוכות של ילדה יהודייה ענייה בניו יורק בתחילת המאה העשרים. היא זכתה ליחס משפיל מצד אמה, הפכה לנכה בעקבות תאונת דרכים וננטשה ע"י הוריה. לאחר שסבלה שנים רבות מבדידות, רעב והשפלות, היא הצליחה בעזרת יצר הישרדות עז, תושייה, יצירתיות והגיון בריא להפוך ל"מלכת הגלידה"- בעלת עסקים של סניפי גלידה רבים בכל רחבי ארצות הברית.
הגיבורה מתארת בגוף ראשון את כל החוויות שעברו עליה. הסיפור של ההווה משעמם מאוד, ואילו סיפורי העבר מרתקים.
יכולתי לתת לספר ציון גבוה אלמלא הפריע לי מאוד סגנון כתיבתו: הגיבורה פונה בכל דף כמעט לקהל המאזינים או הקור... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|