ביקורות ספרים על הספר מה קרה לדורה ברודר (2014)

ספר מיוחד שכתוב בצורה מיוחדת. הספר קצר ולכל אורכו היה נדמה לי שהסופר הוא זה שקורא אותו באזני. מגלגל על לשונו את שמות הרחובות הפריזאיים, מזכיר את המבנים והרחובות שנעלמו ומה שהוקם במקומם. כאילו לקח אותי לטיול והוא מספר לי בנחת סיפור. סיפור שהוא צרפתי מאד, פריזאי מאד. סיפור של מהגרים מבוהלים ש"רצו לאט מדי" - הם ברחו לפריז ממזרח ומרכז אירופה הנאצית, אבל צרפת קרסה במהירות במלחמה והם לא הספיקו לברוח הלאה. ואולי גם לא רצו. אולי גם האמינו בצרפתים, בעקרונותיהם הנעלים וביכולתם להביס את הכובש הנאצי. מי יודע. מודריאנו עושה-לא-עושה את התחקיר שלו. הוא מנסה לבצע חקי... המשך לקרוא

עומר ציוני

לסבתא שלי היה מזל. איזה דוד עשיר מאנגליה שהיא בעצם לא הכירה דאג לסדר לה ולכל בני המשפחה סרטיפיקט וגם רכש אדמות והעביר אותן לקרן הקיימת על מנת שיפרישו חלקות לקרובים. היא היתה ציונית צעירה ונמרצת כך שהיא אפילו נשארה כאן, שלא כמו אחיה למשל שהיה וראה וחזר לגליציה. גם לסבא שלי שיחק המזל כשהתאהב, עוד בפולין, באותה צעירה נמרצת, וכדי להיות איתה הסתתר בספינה ואחר כך בשדות ליד הצריף שבנו על חלקת האדמה שהייתה להם. אחר כך, אחרי המלחמה, הם ניסו לברר מה קרה. מה קרה לאח של סבתא שלי ומה קרה לאחיות של סבא שלי ולילדים שלהן. אמא שלי, שהייתה בשנות העשרה שלה, זוכרת איך היו ... המשך לקרוא

סוריקטה

קודם כל וידוי קטן: אני פריק של היסטוריה ובכל יעד בו אני מדריך אני משלב בין הסיפורים גם היסטוריה יהודית. וידוי נוסף: אני מאוד אוהב את פריס. יש ציטוטים רבים על העיר המדהימה הזו. פדריק שופן אמר: פריס היא כל מה שאתה רוצה. היינריך היינה אמר כי פריס איננה רק בירתה של צרפת, אלא של כל עולם התרבות. אולם העיר המדהימה הזו ידעה גם הרבה תקופות אפלות. ספרו של פטריק מודיאנו עוסק באחת התקופות האפלות ביותר האלו, בשנים 1940-1942. היו אלו השנים שבין כיבוש העיר על ידי הנאצים ועד לגירוש היהודים ממנה, תחילה למחנה דראנסי ואחר כך למחנות ההשמדה השונים ובעיקר לאושוויץ. בעוד 6 ימ... המשך לקרוא

בנצי גורן