ביקורות ספרים על הספר מנגד

ראשית, קראתי את הספר בשקיקה.תוך מספר שעות סיימתי את קריאתו. יעל דיין נגעה בלבי .ליבי נכמר , ולאו דווקא עליה , ליבי נכמר על קריסת הגוף, אובדן היופי הנשי, כחלק טבעי מתהליך ההזדקנות. אין בתיאורים החדים של השינויים והחולי שהיא עוברת, כל פילטר מרכך. ויחד עם זאת יש נחמת -מה בעיניים, עינייה -היא שעדיין רואות בסקרנות את יפי הטבע והעולם, בידיה שמטפלות בצמחיה ביתית תל-אביבית , צמחיה הגדלה לתפארת , אך גם היא קמלה כדרך הטבע, במחזור חיים משלה... נוגעים ללב בצורה מכאיבה תיאורי הסבל הרב שעבר בעלה , יסורייו ויסוריה-היא.נאמנה , רגישה עד מאוד לכאבו, ומסורה עד בלי דיי. ו... המשך לקרוא

אוהבת תכלת

בסיפרה האחרון "מנגד" נחשפת יעל דיין ככותבת מן המניין ואף למעלה מזה. "היא כותבת טקסט אישי שהוא פיסת תחרה מופלאה ויפיפייה, עשויה ביד אומן שיש בה זיכרונות ומחשבות של דמותה הציבורית ושל האדם הפרטי ביותר" כך נכתב על גב הכריכה של סיפרה ואין תמצות הולם יותר . אני מנסה לצטט באופן אקראי קטע אחד מצוך הספר ולא מצליחה אולי משום שהכתוב נקרא כחוויה אחת אינטימית מתמשכת שנוגעת בכולנו (למתבגרים שביננו בעיקר אבל לא רק)וכל ניסיון להדגיש חוט מחשבה אחד עשוי לחטוא לאחרים ... רוב השאלות שיעל שואלת את עצמה הן שאלות קיומיות אוניברסליות וככאלו הן נשארות תלויות ללא מענה באוו... המשך לקרוא

אירית פריד

באופן יחסי הגיעתי לספר זה די מהר, הוא יצא לאור בערך לפני שנה... חשבתי לדחות את הקריאה למספר ימים, אבל איכשהו כמו רבים במקומותינו אנו נהנים לנבור בקורותיהם של יחצ"נים... וגם חטאי לא קטן אף הוא, כיוון שגדלתי בארץ שהייתה כה קטנה עד שנדמה כי "התחככנו באצולה המקומית"... והדיינים היו ואולי עודם אנשים ככל בני האדם בארצנו. כך קראתיו תוך יומיים. חככתי בדעתי אם אפשר להגדיר אותו כספר טוב או טוב פחות? האם אפשר לדרג אותו? דומני כאשר נוגעים במשהו שהוא כל כך אישי, אין מקום לביקורת, ואין מקום לדרוג. יש מי שיאהב ומי שיאהב פחות. יעל דיין עושה כאן חשבון נפש בינה לבין עצמה ו... המשך לקרוא

קארי

ציטוט עמוד 10: "להתגעגע? את מתגעגעת לעצמך כפי שהיית. כפי שאת חושבת שהיית. כפי שרצית להיות?" "מנגד" הוא ספר אוטוביוגרפי, שאינו מהסס להזמין את הקורא אליו, ולהתפלש עימו ב -"שאריות החיים", במקרה הזה החיים של יעל דיין. בספר "מנגד" יעל דיין חושפת את חייה האישיים, ושוטפת את הקורא כגל מתפרץ לעבר אונייה, ששטה בלב אוקיינוס החיים. הגל הזה הוא עולמה האישי, האינטימי, והחסוי שאולי התקשורת והעיתונות הצהובה, והלבנה דילגה, הסתירה, טשטשה, ו/או לא דיווחה. קשה להביט "מנגד" ומאידך, להפנות את הראש 180 מעלות ולהביט מעבר לכתפיים, לעבר מה היה, מה יש, ומה נשאר?- הפספוס וההחמצה. בכתי... המשך לקרוא

לי יניני