ביקורות ספרים על הספר 2023

יגאל סרנה מעביר אותנו במנהרת זמן לישראל פוסט-אפוקליפטית שבה המדינה גוססת. עם כל הכיעור והקבס שמצב מוכר זה מעורר בנו. אין לי ספק שבספר קצר זה הוא משלב ביד אומן ערבוב כרונולוגי שרק מעצים את משמעות האירועים וכלל אינו מפריע לזרימת העלילה. בדומה לרומן "הדרך" של קורמאק מקארתי גם סרנה הופך את הדרך של גיבורי עלילתו אל החיים החדשים לגיבורה הראשית של המסופר. "...משמאלם הים ומימינם האדמה שעליה הקימו הוריו מדינה-בקתה של כלונסאות מלאה בתי ספר וגני ילדים, שדרות רחבות, בתי קולנוע ובסיסי טילים." גם השואה כציון דרך ראשוני משחקת כאן את תפקיד הפיל שכולם לא רק רואים או... המשך לקרוא

אריה

את כתיבתו של יגאל סרנה אני אוהבת עוד מאז הביוגרפיה המצוינת שכתב על יונה וולך. לכן כשפנה אל הקוראים שלו בהדסטארט וביקש תמיכה בספר החדש שהוא כותב, מיהרתי להירשם. ההרשמה המוקדמת והתמיכה הכספית זיכו אותי בסופו של תהליך בעותק חתום על ידי המחבר, ובתמונה שצולמה באחד מהאתרים שבהם נודד גיבור הסיפור עם בתו. סרנה מתאר מציאות עתידית, שבה ישראל ננטשה על ידי רוב תושביה. בתחילה עזבו העשירים ובעלי היכולת, ואחריהם כל מי שהצליח למצוא לו מקום אחר לחיות בו. מאחור נשארו הזקנים והחולים, או אלו שאהבתם לתל אביב כל כך גדולה, עד שקשה להם לעשות מעשה ולנטוש אותה. הסיבות לחורבן ... המשך לקרוא

ספרים שענת

שנת 2023, לאחר השנים בהם התרחשה הנטישה הגדולה. תל-אביב עיר רפאים. ללא חשמל, כמעט ללא מים, וכמעט ללא אנשים. למה עזבו? למה נטשו? הסופר משתמש הרבה בשני הפעלים האלו אך ממעט להסביר בדיוק איך זה קרה, אלא ברמזים. שאלתי את עצמי, למה סרנה בחר, בספרו העתידני האפל, דווקא בנטישה של התושבים את ארצם. הרי היה יכול לספר על פצצה שנפלה בגוש דן וכילתה את מרבית תשתיות ותושבי הארץ, על מלחמת אחים שהחריבה פה את הכל, אולי אסון טבע... חסרות אפשרויות? "בימים ההם כולם רצו רק דבר אחד: להפליג משם. כולם פחדו רק מדבר אחד: להישאר מאחור". (אנה זגרט, "טרנזיט") הספר הזה (יותר ספרון) מלווה את לאו... המשך לקרוא

albert