ביקורות ספרים על הספר היעלמויות
|
את הספרים שכותבת ג׳ודי פיקו אני בדרך כלל מאוד אוהבת.הפעם היה קשה לי להיצמד לספר והיו פעמים שרציתי לוותר ולעזוב. הנושא היה מעניין עם פוטנציאל גדול מאוד אלא שהיו בו חלקים רבים שמבחינתי הימצאותם בספר היו מיותרים . העלילה לא היתה נפגעת אם היו מוותרים עליהם. במיוחד כל הפרקים שמתייחסים להימצאות האב בבית הכלא . מערכת היחסים בבית הכלא מתאימה אולי לסיפור אחר. בסיפור הזה היא מיותרת ואני העדפתי לדפדף ולעבור לפרק הבא. לא התחברתי גם למערכת היחסים החדשה שרקמה עם התרבות האחרת ואולי משום שכבר חסרת סבלנות הייתי ורציתי לסיים את סיפור העלילה כפשוטו.
יחד עם זאת אמש... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר טוב. אמנם לא מהמושלמים של פיקו אבל בהחלט כתוב טוב ומעניין. אבל הסוף !!!
~זהירות ספויילר~
מה העניין שבסוף היא עם פיץ? ואני לא מבינה איך אריק וויתר עליה כ"כ מהר- כשלאורך כל הספר הוא מתאר איך היא כל מהות חייו... אבל כשהוא מגלה עליה ועל פיץ- הדבר היחיד שהוא אומר - שלפחות הוא לא הפסיד גם את המשפט וגם את האישה?? הרי את כל המשפט הוא עשה בשבילה...
בקיצור, לא הבנתי למה כל זה נצרך,ותכלס זה גרם לי לסיום קצת מריר. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
דיליה הופקינס, צעירה בת 32, בת יחידה לאביה ואם לילדה קטנה בת 4, חושבת שהכל בחייה מלא אהבה ומזל. חבר ילדות שעומד להתחתן איתה, אבא אוהב שגידל אותה שנים ארוכות לבדו, סיפוק בעבודה. נראה שהחיים מחייכים אליה עד שיום אחד כל חייה מתהפכים. הכל מתחיל בזכרונות שהיא חווה, של חיים שאינה זוכרת מגיל הילדות המוקדם, ממשיך בארועים הקשורים לה לאמה שאינה זוכרת ולאביה, והיא כבר לא בטוחה שהיא יודעת מי היא באמת ומיה לגבי הוריה. ארוסה העו"ד נקרא לסייע אך גם ממנו נתבע מחיר כבד וכואב שמשפיע על חייהם.
סיפור על הזיכרון האנושי, מגבלותיו והאם הוא אמיתי ונכון, על חברות אמת ואהבה ללא ג... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ממש קשה לכתוב על הספר הזה בלי לגלות פרטי עלילה, בכל זאת אנסה להמעיט בזה. מי שמעוניין לקרוא - כדאי לדלג על הסקירה הזאת.
ג'ודי פיקו נראית לי יותר ויותר כבעלת מלאכה טובה, ואינני מזלזלת בזה. יש לה נוסחה מנצחת שהיא ליטשה במשך השנים. יש לנוסחה כמה מרכיבים עקרוניים המשתנים מספר לספר, אבל בדרך כלל הם קיימים: צריכה להיות דילמה מוסרית קשה, כזו שאי אפשר מיד להכריע בה, או כזו שאיננה ניתנת להכרעה. ככל שהעניין יהיה קשור יותר לרגשות - כן ייטב (שימו לב שלא אמרתי בפירוש סחטנות רגשית...). כדי להדגיש את הצדדים השונים כדאי לדבר בגוף ראשון מפיהן של כמה דמויות.
הפעם הדילמה היא ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
זהו הספר הראשון של המחברת שקראתי. קיבלתי אותו כמתנה ולא הפסיקו לשאול אותי "נו איך?", למרות שיש לי עוד שני ספרים שלה בבית, שרכשתי פעם מחנות יד שנייה, אבל עדיין לא קראתי אותם. טוב,אז לא הזהירו אותי שיש בספרים האלו משהו מאוד שטחי, אפילו הייתי קוראת לזה "מלוקק". נכון שהמחברת מתעסקת בדילמה מוסרית גבוהה: מדובר באב שחטף את בתו מאמה בגיל שלוש לערך, משום שהאם לא תיפקדה, ובנוסף קיימה קשר עם גבר חדש (ההורים היו גרושים), אדם שהיווה סכנה לילדה. הבת והרשויות מגלים את העניין כשהיא כבר בת 32. והסניגור של האב, שהוא במקרה החתן שלו,מנסה להוכיח, גם לנו, את חפותו.
אי אפשר לומר שה... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפור העלילה מעניין אך הפעם היה חסר לסופרת משהו שירתק אותך כמו בספרים הקודמים שכתבה שקראתי כמעט את כולם, אבל הפעם התאכזבתי מעט ורק לקראת הסוף הספר התחיל לעניין יותר. הסיפור כמובן לקוח מהמציאות המכוערת בחיינו אבל אין להתחמק מהעובדה שמקרים כאלו קורים ולא מעט. לא רוצה להיכנס לעלילה ולקלקל את הטעם שבקריאה... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
גם הפעם מצליחה ג'ודי פיקו לטלטל ולהעצים את הרגשות,להעלות שאלות כגון מהן הזכויות של ההורים כלפיי הילדים, מי מחליט ומי יודע מה יהיה יותר נכון/ יותר טוב כלפיי הילד.
האם לקום וללכת זה הפתרון הנכון, האם דרך חדשה ומקום חדש באמת ישכיחו עבר מצולק וכואב?
דיליה הופניקס מקבלת זהות חדשה, עמוסה בשקרים שאביה, אנדרו הופקינס, מספר לה מאז שהיא ילדה בת ארבע, לצורך הגנה עליה, על עצמו? הבחירה לברוח היתה לטובתו או לטובתה?
עשרים שמונה תקופת חיים ארוכה, מעצבת אישיות, תקופה ארוכה ללא דמות אם, ללא דמות נשית.
ילדה להורים גרושים,אמא שמקבלת משמורת על בתה ולא מצליחה לדאוג ולטפ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
עוד ספר מעולה מבית ג'ודי פיקו, ג'ודי מביאה לנו עלילות מן המציאות ומציבה לנו שאלות מוסריות אמיתיות עד כאב והפעם ג'ודי מספרת לנו על אב שמואשם בחטיפת ביתו מאמה בזמן של הסדרי הראיה, האם הוא צודק או לא? האם יש לזאת תשובה חד משמעית? או שהסיפור הרבה יותר מורכב ממה שנראה על פניו. אני אישית מצאתי את עצמי בוכה לא מעט לאורך הספר הזה. ממליצה בחום לקרוא אותו, ספר שאסור להחמיץ!... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
במילה אחת: משעמם.
לא רק שהעלילה עצמה משמימה, היא גם מסופרת מנקודת מבט של כל אחת מהדמויות, דבר שמוסיף עוד יותר לשעמום מהספר. יש כל הזמן חזרה לזיכרונות ילדות מטופשים ולא מעניינים. קראתי יותר מ-100 עמודים, כי לא היה לי באותו רגע ספר אחר לקרוא, אך לבסוף נשברתי ועזבתי אותו לגמרי.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
