ביקורות ספרים על הספר ערים של מטה

הספר הקודם של שמעון אדף שקראתי (שהסתבר גם כחלק שני ממעין-טרילוגיה), "מוקס נוקס", התיר אצלי תחושה חמוצה של ספר שדרש הרבה מאמץ ונתן די מעט בתמורה. הפעם באתי מוכנה יותר לסגנון הכתיבה וכן מצוידת במעט ידע על הביוגרפיה והפעילות של אדף כמשורר/סופר/עורך ועוד, בעיקר מספרו הנהדר של נסים קלדרון "יום שני". ההיכרות עם הביוגרפיה של אדף הסתברה כמשמעותית לספר הזה, שהקרבה בין הסיפור המציאותי לפיקטיבי לא מוסתרת בו. מחצית מהספר נכתבת בקולו של מספר חסר שם, משורר בודד-משהו שמתגלגל לביקור קצר לברלין ומשם לרדיפה אחרי תורה יהודית מיסטית מוקצית ונשכחת. המחצית השנייה של הספ... המשך לקרוא

מירב

אתחיל בציון, התלבטתי רבות בין 3 ל4 והחלטתי על 4. התחושה שלי כי הוא ראוי ל שלוש וחצי כי: כאן אדף חושף את עצמו, במלואו, על שורשיו, התפתחותו ומצבו הנוכחי. אולם לפני הרחבת המילים הסתומות הכתובות כאן, נציג את הספר. המקום שדרות. משפחה מרוקאית מיוחדת במינה היא גרעין הסיפור. הגיבורה : ילדה בשם טבריה, חולמנית בעלת כישורים למילים, שפה, אנשים ומאורעות. יכולת לתת שמות לבעלי חיים ( חווה אם כל חי), כמו גירגש לשפן,גתרעל לצב וטהון דעץ ליונה. היא מסתובבת (ע 15) "כאילו מערכת האותיות היתה המשך טיבעי של הליכתה בעולם". היא נתקלת באי אמון וחשדנות מסביבתה. האפיזודה המיוחדת( ע 17... המשך לקרוא

אורי רעננה

אני ניגש בחרדת קודש לכתוב את הביקורת הזו. תראו, לא אסתיר את העובדה ששימעון אדף מהלך עלי קסמים, קראתי את כל הספרים שהוא כתב, כמו כן השתתפתי בסדנאת כתיבה שהוא הנחה, וזכיתי לנהל איתו מעט שיחות על ספרים ספרות וכתיבה. אעצור כאן ולא אתחיל בלהרעיף עליו שבחים וסופרלטיבים, שכן יש סיכוי שהדבר יפגע באמינות הביקורת שאני כותב כאן... הספר "ערים של מטה" הוא השלישי בטרילוגית ורד יהודה, רק שאין פה ממש טרילוגיה, שכן אין קשר ישיר בין הספרים, פרט לדמויות מסוימות ורעיונות שחוצים כחוט השני את שלוש היצירות. לרוב איני נכנס לנושא העלילה בכתיבת ביקורת באתר כדי לא לפגוע בהנאת ... המשך לקרוא

קורא כמעט הכול