ביקורות ספרים על הספר חלום הצבר הלבן - אוטוביוגרפיה של התפכחות

ספר חשוב. כשמו כן הוא: אוטוביוגרפיה של התפכחות. המחבר הוא בן הארץ, שהזמן שחלף גרם לו בהדרגה לשנות את דעתו על המדינה העברית ועל חיי היהודים עם הערבים בארץ ישראל. היתרון לקורא הוא התמודדות עם נקודת השקפה אחרת: לא ימנית, המאשימה את הערבים במצב הנוכחי של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומציבה דרישות שונות תמורת הסכמה לוויתורים כאלה ואחרים, ולא שמאלנית, המאשימה את היהודים במצב שנוצר ועורגת להפרדה מדינית מלאה כפתרון קסם לשלום באזור - נקודת מבט מקורית, שטוענת שהמצב שנוצר הוא מצב ללא פתרון, ולכן שתי נקודות המבט הן מוטעות. ללא קשר לפתרון המוצע ע"י כל אחד, לדעת המחבר א... המשך לקרוא

דורון נחמני

אני עוקב וקורא את ספריו של מירון בנבנישתי כבר הרבה שנים, אבל את הספר הזה כתבתי אחרי ששמעתי שיעקב אחימאיר (!!!!) המליץ עליו כ"ספר השנה". הספר הזה הוא כמו הדרן לכתיבתו של בנבנישתי. אין בו דברים חדשים. בעיקר הוא מצטט את עצמו, וזה מרגיז. מצד שני - זה אותו מירון בנבנישתי הישן והטוב, הפרובוקטיבי ושאין לו קו ברור. הוא מחפש לריב עם כולם ולא להיות אף פעם שמאלני באופן מובהק ובטח שלא ימני. הוא האינטלקטואל הקלאסי - הוא מעוניין בעיקר להרגיז, לעצבן ולעורר לחשיבה. ואני נהנה לעשות זאת איתו בכל פעם מחדש... ספר לא פשוט, אבל מעניין, מגרה ומפרה.... המשך לקרוא

עומר ציוני

- הנושא מעניין וחשוב. הספר לא טוב.(שלמה ג.) - מה שקראתי מצא מאוד חן בעיניי.(אינגה ל.)... המשך לקרוא

ספריית מגדלים

אני רוצה להמליץ לכל קוראי "סימניה" המעוניינים להחזיק בדעה מבוססת ומנומקת על הסכסוך הישראלי-פלשתיני לרוץ ולקרוא את חלום הצבר הלבן של מירון בנבנישתי. בכל תחום של הידע האנושי ישנם ספרים מסויימים שהם בבחינת טקסט יסוד של הנושא. ספרו של בנבנשתי הוא כזה. לעת הבחירות הבאה עלינו, אפשר יהיה לומר בשקט לכל מועמד שינסה ל"הרצות" לכם את עמדתו המלומדת מבלי שקרא את הספר הזה, שהוא אינו יודע על מה הוא שח. לספר שתי תימות. התימה הראשונה עוסקת בעבר ובהתפכחותו של בנבנשתי מן הנאראטיב של א"י הישנה והטובה על העם השב לארצו ו"אהבת הארץ". התפכחותו של בנבנשתי נסבה בעיקר סביב הנו... המשך לקרוא

שוקי שמאל

הביטוי "עלינו על ההר" כבשנו אותו הוא חלק מהטרמינולוגיה השגורה של המטיילים, ההליכה היא בחלקה ממש אובססיווית, כי לא בהכרח הולכים בשביל. כדי להגיע למקום ספציפי, הטיול עצמו הוא סוג של טקס, יש בו כל המאפיינים של פעילות טקסית, סמלית: מוכרחים להשתתף, לא להפסיד שום פרט, להריח, לטעום, להקשיב, כמו פעילות טקסית מקובלת , הכול מעוגן בסדר מוכתב מראש, והמשמעות של הטקס, במקרה הזה, היא כיבוש", ואכן הצברים שנולדו בארץ ותנועות הנוער , ראו עצמם נטולי תסביך זהות, מצאו בטיול אמצעי למימוש בעלות. הטיול הרגלי כמפתח לכספת הזיכיון על ארץ-ישראל. בעלות על הארץ נתפשה ע"... המשך לקרוא

סימניה