ביקורות ספרים על הספר וילט

ספרות יפה ועמוקה ומאד ערכית. אבל חופרת ולעיתים משעממת מה שגרם לי לדלג על קטעים שלמים יש בה גם קטעים שלמים על תאולוגיה נוצרית ... המשך לקרוא

גקי

לוסי סנו, בחורה צעירה, אנגליה, מתמודדת עם החיים כמעט לבדה. היא מגיעה לוילט שבבלגיה ומתפרנסת מהוראת השפה האנגלית בפנימיית בנות. התקופה היא אמצע המאה ה-19. מדאם בק, מנהלת פנימיית הבנות, היא אשה חשדנית שעוקבת אחר עובדיה. לוסי אוהבת את עבודתה, אך חשה בדידות רבה הגורמת לדכדוך. תחילת הסיפור היה מרתק, אך ככול שהסיפור נמשך, הוא הפך למתיש ומשמים. לדעתי, היה אפשר לקצר חלק נכבד מהתיאורים המייגעים.... ... המשך לקרוא

תמי

ספוילרים! שלום לך, שרלוט. חיים קלים בטח לא היו לך. סחטיין על הסיפור, סחה על הכתיבה. ואיזה נושא מעניין בחרת לנו! על ההבדל המהותי והתהומי שבין אהבת ניצוצות שמבוססת על משיכה פיזית לבין אהבה שבאה מתוך חברות וכבוד הדדי. פשששש יצא לי לאהוב רק פעם אחת בחיים, עם בן זוגי הנוכחי. אהבת ניצוצות. אני מרגישה צער כלפי אנשים שמעולם לא חוו אהבה שכזו. איך אפשר לעבור חיים שלמים בלי הרגש האינטנסיבי והעמוק הזה? ובכל אופן, שרלוט דווקא לועגת לסוג הזה של האהבה (אולי כי היא נכשלה?) ומעניקה עליונות לסוג השני, שמעולם לא יצא לי לחוות ואני אפילו לא מצליחה להעלות על דעתי איך עובדים ... המשך לקרוא

נלה

גילוי נאות בטרם ביקורת- ג'יין אייר היה הספר הראשון שקראתי כנערה וטילטל את עולמי, וואחד טלטול. ניגשתי לקרוא את וילט בערך עשרים שנה אחרי אותו צונאמי ואני מניחה שהדברים יושפעו כך או אחרת ממנו. וילט הוא סיפור נועז של אישה שיוצאת - גם אם מחוסר ברירה - למסע. אני מניחה שבתנאים החברתיים והכלכליים אותם תיאר יש מקום לקוראו בביקורת פמינסטית כאשה הקוראת תגר ומעזה לחרוץ את גורלה, חרף נחיתותה המעמדית-כלכלית. העניין הוא שנדמה לי כי ברונטה עצמה היתה מעקמת פרצוף נוכח פרשנות שכזו, ולאורך כל הרומן דמותה של לוסי, גיבורת הסיפור, נעה בין תעוזה לבין הכחשה עיקשת שלה עצמ... המשך לקרוא

זרש קרש

שפה גבוהה והמון דימויים שקשה לך קצת לעקוב אחרייהם ובכל זאת, אהבתי את הספר. יש משהו בלוסי שהתחברתי אליו איכשהו. הפחדים שלה שלא תמצא את הדרך הנכונה, הרצון שלה לאהוב ולהיות נאהבת והצורך הבוער שלה בחברות אמת פשוט שבו את ליבי. ממליצה בחום!... המשך לקרוא

MIRIAM.B

כמה אני אוהבת את שרלוט ברונטה.. כמה אהבתי כשאמא שלי הקריאה לי את ג'יין אייר לפני השינה. בערך באותה מידה אהבתי את "וילט". למרות השפה המעט מסובכת, המטאפורות, הציטוטים מהתנ"ך והברית החדשה וההטפה הלא פוסקת של המאה ה-19- התרכזתי בעלילה, בגיבורה ובמסר. כמה אפשר לקרוא על הגיבורות היפות, הזוהרות שרק יש חשק לחנוק אותן מקנאה? גם אני יותר לוסי סנו מפולינה הום- ובדיוק בגלל הספר הזה תופס את מקומו בכבוד על המדף שלי.... המשך לקרוא

Anastacia

ספר נחמד מאוד, לדעתי הדבר קשור בתרבות הכתיבה דאז שהיו משלבים בכתוב דרשות דתיות ארוכות ואנשים נמצאו בהגיגים תמידיים אודות הפיכה ל"אדם טוב יותר" , בכל מקרה - הספר מלא בהן,בדרשות הללו ולעתים זה קצת מכביד וגורר את העלילה. יחד עם זאת, מדובר באשה אמיצה בעלת חשיבה עצמאית (דבר שלא היה כל כך נפוץ אז,בזמנים שנשים נשלטו ע"י גברים), אשר מתארת את הקורה סביבה,לעתים מתוך נקודת מבט של "הסובלים" לעומת "הזוכים" בחיים. זה לא כל כך נורא, היו נקודות שהזדהיתי אתה וזה היה מפליא לראות איך ממרחק השנים - אדם נשאר אדם באשר הוא והמחשבות נשארות אותן המחשבות... לסיכום - ספר מעניין,מושך ... המשך לקרוא

עפרה