ביקורות ספרים על הספר חי או מת - מתח - הקמפוס #2

"ההיסטוריונים ימשיכו להתווכח אם המודיעין האמריקני היה יכול או היה צריך לשמוע את שעטת הפרסות שהובילה לאירועי 11 בספטמבר, אבל ברור שהיה אפשר לעקוב אחר ההסלמה מהפיגוע הראשון במרכז הסחר העולמי בשנת 1993, דרך פיצוץ שגרירות ארצות-הברית בקניה בשנת 1998 וההתקפה על המשחתת קוֹל בשנת 2000. רק בעיני הסי-איי-איי היו אלה אירועים נפרדים; מבחינת התאים הטרוריסטיים שביצעו את הפיגועים הללו הם היו קרבות נפרדים, חלק ממלחמה אחת. רק כאשר ההכרזה על מלחמה בארצות-הברית הושמעה בראש חוצות – במילים ובמעשים כאחד – התחילה קהיליית המודיעין האמריקנית להבין שכבר אי אפשר להתעלם יותר מ... המשך לקרוא

פרל

ספר מתח/מזימות בינלאומיות טוב. ג'ק ראיין כבר לא סוכן ביון, גם את תפקידו כנשיא הוא סיים וכעת כנשיא לשעבר הוא בעיקר שוקד על כתיבת זכרונותיו. בנו הבוגר, ג'ק ג'וניור הוא חבר ב"קמפוס" ארגון פרטי המנסה ללחום בטרור כשמטרתו העיקרית היא "האמיר", מוסלמי קיצוני המנהיג ארגון טרור חובק עולם ומאיים על שלום ארה"ב והעולם. קמפוס מבוססת על טכנולוגיה רבה ותפקידו העיקרי של ג'ק הוא לחקור ולחפור בנתונים ובמסרים שיורטו כדי לנסות למצוא את המחט בערימות השחת, אבל כשג'ון קלארק ודינג שאבז מסיימים את תפקידם בשירות המדינה במסגרת קשת ולמעשה נשלחים לפנסיה, קמפוס שמחה לקלוט את שניה... המשך לקרוא

אבי

בסך הכל ספר לא רע הבעיה היא שהוא פשוט א ר ו ך ולעיתים אף מיגע מר קלנסי היקר צריך ללמוד לכתוב ספרים יותר מתומצתים. ... המשך לקרוא

התולעת

שלום לכולם כמי שקרא את "כל כתבי" טום קלנסי, מרביתם בשנות ה-90, לשוב אל הדמויות הישנות : ג'ק ראיין האב, ג'ק ראיין הבן, קלארק, דינג שאבז ואחרים, זה כמו לשוב ולפגוש בני משפחה שלא ראית הרבה שנים ולהתעדכן במצבם. הספר מפגיש אותנו עם כל הדמויות בשנת 2010, כשכולם מבוגרים יותר ובשלב (מעט)שונה בחיים. הספר בנוי כספר "קלנסי" טיפוסי: בניית כמה זירות במקביל המתפרשת על פני מאות עמודים (לא תמיד נחוצים), הכל לקראת "סגירה" ואיחוד של הקורה בכל הזירות במאה העמודים האחרונים. הספר מהנה לקריאה לאוהבי קלנסי. הקורא יכול לנסות ולהבין מה עתיד להתרחש בכל אחת מהזירות ואיך הכל קשור, ו... המשך לקרוא

אליעד

חשוב!!! מי שרגיל לסגנון של קלנסי, ואוהב אותו ורק אותו, ישים לב מייד שהספר לא נכתב על ידי קלנסי, אלא בשיתוף עם עוד סופר (שאני כרגע לא זוכרת את שמו...) וההבדל ניכר!!!... המשך לקרוא

שירה

**** לא יודע למה אני מרגיש נבוך מעט מהעובדה שטום קלנסי הוא מראשי "רשימת הסופרים" שלי בסימניה, ולא ג'ורג' סימנון או ג'ורג' פרק או המינגוויי. בכלל, שלושת המובילים שלי הם סופרי מתח כאלה, לא כבוד גדול, מה שאולי מעמיד את כל הטעם הספרותי שלי תחת סימן שאלה מטריד. מה שלי מוזר עוד יותר הוא שבמקום הרביעי יש לי את גרוסמן, שאותו אני לא אוהב לקרוא בכלל, אבל הוא מעניק לרשימה נופך אנין יותר, אולי. שלא לדבר על מורקמי במקום החמישי שנותן לי איזה פאנצ' מטאפיסי, אינטלקטואלי ורב תרבותי. טוב, העיקר שלא רם אורן (סליחה, קליש). יאללה, נחזור לקלנסי. מעבר לזה שהוא מיליטריסט מסריח, רפ... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט