ביקורות ספרים על הספר עם רדת הערב

המוח שלי לפעמים מפליא אותי.אפילו אותי,שחי איתו כבר 18 שנים.יש אצלי מין דבר מוזר כזה,אני הענקתי לזה את הכינוי "מחשבות אסוציאטיביות".אני יכול לחשוב על משהו אחד,להסתכל על משהו או להיזכר במשהו,והנה המחשבות שלי קופצות,מדבר אחד לשני בלי שהתכוונתי לזה בכלל.לפעמים עולים לי שמות בראש,שמות שנתקלתי בהם איפשהו והם יושבים לי במוח ולא מפסיקים להטריד אותי עד שאני לא אברר עליהם.השבוע השמות היו עזרא פאונד,מארי קירי,מחמוד דרוויש,הלן מירן ובצורה מוזרה הערך "קאוצ'וק" שמופיע תמיד בתשבצים (למעוניינים-הפירוש של המילה זה גומי טבעי).בקיצור,המוח שלי הוא היפראקטיבי.כמו ילד בן ... המשך לקרוא

omers

לעתים קרובות אני מתחיל לקרוא בספר סתם כך, רק בגלל שהוא נגיש ובהישג יד וכך גם עם סיפרו של מייקל קנינגהם, " עם רדת הערב". במשך שנים קראתי רק באנגלית, בשפת המקור, ולא קראתי בכלל תרגומים משפה זו. דווקא בזמן האחרון התחלתי לקרוא יותר ויותר תרגומים לעברית למרות שלפעמים הם קצת מעצבנים. וגם כאן יש דברים כאלה למשל : הספר מתרחש בניו יורק ואני שגרתי בה בתקופה מסוימת, תמיד נהנה לזהות ולהיזכר במקומות שאותם אני מכיר אישית. לדוגמה קיים בניו יורק אתר שנקרא Port Authority מילולית מדובר לכאורה אכן ב"רשות הנמלים" (כפי שקראה לו אכן המתרגמת בספר) אבל כל מי שחי בניו יורק יוד... המשך לקרוא

סדן

ספר לדיפדוף, קצר (250 עמ) ומרגיש אף קצר מזה. פסקאות שמתחילות במשפט או דיאלוג שקשורים לסיפור ונמשכות בתיאורים ורגשות אסוציאציות- הדיאלוג הפנימי שמשתלט על רוב הספר גובל בטרחנות. התחושה שלי היא שמהר מדי קורים דברים, והעומק שבא להסביר/לפרט הוא מלאכותי. ... המשך לקרוא

לה לה לה

זוג ניו יורקי, היא מבקרת אומנות והוא מנהל גלריה, מנותחים מנקודת מבטו על חייו, התנהלותו עם ביתו הבוגרת ועם אח רעייתו שבה לביקור. השאלות העמוקות והאופן האובססיבי בו מטפל הבעל בניתוח חייו, מלמד על רובד אחד מהחולי החברתי בן ימנו, בו כל אחד בטוח שכל העולם סובב סביבו וסביב עיסוקו. כתוב באופן מפוזר למדי, עם מינוחים בעלי משמעות עמוקה מעולם האמנות שספק אם מי מהקוראים מבין אותם. ניו יורק לא נראת מקום שכיף בכלל להיות בו- מלבד אתר לסיורים ליליים לחבוטי נפש כגון הגיבור. לא הכי מומלץ.... המשך לקרוא

ש. בן-אריה

סתם סיפור, לא מוביל לאף מקום, לא הצלחתי להבין מה מנסה הסופר לספר ( נראה לי שהוא בעצמו לא הבין ). כבר בעמוד 80 רציתי להפסיק לקרוא, אך אמרתי אולי משהו יתפתי. התייאשתי בעומד 170. לא מומלץ... המשך לקרוא

עמיחי ויינברגר

קנינגהם הוא מחבר הספר הידוע שעות.בספר זה מתאר קנינגהם את ניו יורק העכשוית, התאור הוא של הניו יורקים העוסקים באומנות ותרבות, מדשדשים בזוהר האומנותי ובמצליחנות. פיטר ורבקה הם זוג ניו יורקים כזה. הוא בעל גלריה מצליחה לאומנות והיא עורכת כתב עט לאומנות ותרבות. בתם בגרה ועברה לבוסטון ולא עומדת בציפיותיהם. הם גרים כמתבקש בלופט במנהטן. יום אחד מופיע אחיה הצעיר של רבקה והוא שמערער את יציבות עולמם את השגרא ואת העמדות הפנים. האח הצעיר המורד שלא הולך בתלם ותוהה על משמעות החיים הוא שמערער את עולמם וגורם להם להתעמת עם ציפיותיהם ועם הריק שהם מרגישים בחייהם ובזו... המשך לקרוא

סהר9

אנסה לכתוב את דעתי על הספר כשאסיים לקרוא אותו מה שמעניין שאני קורא את הספר לאחר שקראתי את הספר המפה והטריטוריה בשני הספרים המוטיב המוביל בספר זו האמנות למעשה מהיא אומנות בתרבות העכשוית . בשני הסיפורים חיי בני האנוש בתרבות המודרנית משתקפים דרך עיניין של אומן במפה וטריטוריה ומנהל גלריה בעם רדת הערב . לא ממליץ לקרוא את הספר . הסופר מנסה בצורה מאולצת להפתיע לרגש ולמתוח את הקורא בתכונות של המין האנושי בצורה אמריקאית הוליבודית . הספר "המפה והטריטוריה" דן באותם נושאים אך בצורה אנושית מעניינת ומותחת . בקיצור ולעיניין לא מומלץ אלא עם כן אתה חייב . ... המשך לקרוא

אריה

טוב שוב ספר חדש שיצא לאור השבוע. קראתי אותו ביממה אחת. מיצ'י ילד מפונק מאוד,אח של רבקה שנשואה לפיטר שנים רבות. יום אחד מחליט מיצ'י לחיות תקופה בלתי מוגבלת אצל אחותו. ואז הזוג משתנים חייו. ספר קריא מאוד,זורם ומעניין מומלץ.... המשך לקרוא

ג'יהאן