ביקורות ספרים על הספר הודו יומן דרכים - מהדורה מחודשת
|
היום ה-687
אני מניח שאתם מכירים את אמרתו של הרקליטוס "אי אפשר לחצות את אותו הנהר פעמיים". מסתבר שגם אי אפשר לקרוא את אותו הספר פעמיים (לפחות לא את הספר הזה). קראתי את הספר לראשונה לפני יותר מ-30 שנה. לא זכרתי את הפרטים מהקריאה הראשונה, אבל את תחושת ההשתאות על העולם החדש שנגלה בו אני זוכר בהחלט. זו אותה התחושה שעלתה בי מהאזנה לתכנית הרדיו "ציפורי לילה" עם חיים שוסטר, שידע לרתק את מאזיניו עם קטעי ספרות ופילוסופיה מהמזרח הרחוק.
בקריאה הנוכחית הבחנתי בדברים שלא כל כך הבחנתי בהם בקריאה הראשונה. הדבר הבולט ביותר הוא שקרליבך כותב מתוך נקודת מבט יהודית ומערבי... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
אתחיל בגילוי נאות: העניין שלי בהודו התחיל לפני כמה שנים, בסוף שנות ה-20 שלי, כשהחלטתי לטייל בה לבד - אני, עצמי ואנוכי (ועשרות ישראלים שפגשתי בדרך).
כיאה לסקפטית ולנרתעת מכל ה"רוחניקיות" שאני, באתי להודו עם ציפיות נמוכות ועם הבטחה עצמית שלא אטייל שם בכוח בשום שלב ושגם אם ביום הראשון שלי שם אחליט שזה לא בשבילי - לא אהסס ולא אתבייש לעשות פרסה ולחזור למקום שממנו באתי.
היום, גם ב-300 עמודים לא אצליח לסכם את כל מה שחוויתי שם, ובטח לא בצורה שעשה זאת קרליבך, אך אומר שהטיול שתוכנן לחודשיים הוארך לשלושה וגם אז כאב לחזור - ודי לחכימא ברמיזא.
כידוע אין שום דבר מושלם... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
