ביקורות ספרים על הספר החזרה - ספריה לעם #636
ספר שהוא חגיגה לאינטליגנציה. מהנה ומושך לקרוא למרות ששני הספורים השלובים בו הם לכאורה סתם שתי מעשיות שגרתיות ונדושות שכל אחד שמע כמוהן רבות. יש בו מוטיב מיוחד שלא ארחיב לגביו כדי לא ליצור ספויילר. זה די נדיר למצוא סופר/ת כה חכם ומתוחכם כאלינור קטון, והתענוג הוא גדול. מסוג הספרים שמיד עם סיומם בא לך להתחיל לקראם מהתחלה כדי להשלים את ההבנה שנוצרה רק בסופו. מומלץ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
#
כשקראתי את "המאורות" – ספרה השני והמעוטר של קטון - מה שהציק לי בו היה בעיקר הפטפטנות הנוקדנית של הסופרת. הסיפור מזדחל לו, מתפתל לו, מתארגן לו סביב הגיגיה של הסופרת, ואינו מצליח להתחבר, אלי לפחות. זה ספר עתיר עמודים, שנטשתי אחרי 122. פשוט שיעמם אותי קשות.
הספר הזה – ספר הביכורים שלה – קצר יותר – "רק" 350 עמודים. אבל רוב הסממנים של ספרה השני נמצאים גם בו. כתיבה מפוזרת, סיפור שעסוק בהגיגיה של הסופרת ובעיקר חוסר מהותי בהיגיון סיפורי. הרגשתי שהדיאלוגים עוסקים ביצורים מהחלל ולא באנשים בשר ודם. והנושא שבכריכה האחורית מתואר כ"שערוריה בתיכון – המורה לג'ז שוכב ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
אני אוהבת ספרים על מתבגרים ומערכות יחסים.
לא קל לקרוא את הסיפור, לעקוב אחרי המתרחש.
העלילה לא מעניינת, התקשתי להתחבר לדמויות.
תוך חצי שעה קריאה ושלושים עמודים התייאשתי וסגרתי את הספר.... המשך לקרוא
אהבת? ![]() |
|
המתרחש ברומן התאטרלי "החזרה"(כפי שהוא מוגדר על הכריכה האחורית) היא בבואה של חיי המתבגרים בעיני המבוגרים. מה שהופך את הספר לטקסט טוב עד טוב מאוד הוא הכישרון של הסופרת, אלינור קטון.
ספרים על מתבגרים, חייהם, התנסויותיהם בעולם המבוגרים, האתגרים שעומדים בפניהם, ההתמודדות איתם, החוויות הראשוניות שלהם - מכל אלה יש לנו די והותר. נדרש מעין "טוויסט" מקורי ויצירתי כדי להציג מחדש את הדברים הללו. ואת זה השכילה קטון לעשות. מה שגם זיכה אותה בפרס אורנג' בשנת 2010, כשהספר ראה אור בשפת המקור - אנגלית.
אולי מכיוון שהיא סופרת צעירה שעדיין לא התרחקה מספיק מחיי המתבגרים, א... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הכותרת "פרשה מסעירה..." קצת מוגזמת לגבי העלילה בספר הזה אשר עלילתו די איטית ורחוקה מלהיות מסעירה. יש כאן דמות מוזרה ודומיננטית של המורה לסקסופון שאיננו יודעים את שמה והמשמשת כציר מרכזי בין הדמויות של התלמידות שלה. הדבר שהכי הפתיע אותי בספר זה לאו דווקא התוכן שהוא לא הכי קל להתמודדות - אלא העובדה שכתבה את הספר הזה בחורה בת 24 בלבד. ההווי של המכון לדרמה הוא ההווי הכי אמין בספר ומזכיר אפשרות של בתי ספר למשחק על הדרמות שבין התלמידים למורים.
ספר "למטיבי לכת"- נדרש מאמץ בקריאתו. ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|