ביקורות ספרים על הספר ארטור

דן בניה סרי אינו קל לקריאה. הוא שייך יותר לאותם סופרים הכותבים ספרים אמנותיים ולאו דווקא ספרי מתח או רומנים. שפתו קשה, עברית משובחת גם כשהיא מצוטטת מפי דלת העם. כמו סופרים אחרים העוסקים בהוויה המיוחדת של עמם (גארסיה מרקס למשל), כתיבתו של בניה סרי היא עירוב של דימיון ומציאות והקורא נדרש לשאול את עצמו לא פעם באיזה עולם הוא נמצא. לשוא יחפש קישורים היסטוריים או הגיוניים. טבעם של סיפורים אלו הוא שהם מתקיימים במציאות מסוימת, שהקשר שלה למציאות הוא רופף. עובדות לא מענינות אותו. וכן אנחנו מוצאים את ירושלים העתיקה באמת, כשגיבורה הראשי הוא אוסף הזבל, לכאורה ה... המשך לקרוא

עומר ציוני

ספר חלש ומיותר, סיפור שלא מתרומם, חלקים שלא קשורים ולא מתחברים זה לזה, שימוש בשפה בוטה ותיאורים קיצוניים שכולם לא מתחברים ולא יוצרים סיפור. לדעתי האישית ספר עלוב. שחבל לבזבז זמן על קריאתו.... המשך לקרוא

אבי

מהספרים הגרועים, הלא-מפוקסים והפחדניים (במעטה של חשיפה אמיצה, כך על הכריכה) שקראתי מימי. זבל מעורפל שבו ארטור, כביכול דמות מרכזית ברומן מופיעה רק בעמוד 265 (פלוס מינוס, אל תתפסו אותי בשעת צערי). ספר זה והחוויה האיומה שעברתי איתו הם הם הסיבה לכך שנרשמתי בסימניה, חשבתי שחייבים לדווח על מפגע שכזה (למרות שמישהו אולי צריך היה גם לדווח על ג'ירפה לא עפה). יצא והייתי זה עתה שבוע בחו"ל ולאחר יומיים חליתי ושכבתי עם חום במלון עד תום השהות. לקחתי עימי ספר זה (ואחד נוסף שהספקתי לגמור כבר בתחילת המחלה)ולכן הייתי תקועה איתו, לבלוע ולא להקיא. אם הייתי בבית הייתי זורקת או... המשך לקרוא

קיקלמינו

- הכתיבה משובחת; הקריאה - כמו שחיה בביצה של עליבות. (אלדה) - הפסקתי באמצע (אפרת)... המשך לקרוא

ספריית מגדלים

הפעם סרי ממש הגזים. התחלתי לקרוא את הספר הזה כי זכרתי לסרי חסד נעורים, אבל באיזשהו שלב פירגנתי לעצמי את החסד של להרפות מהספר הזה. הספר לוקה, בעיני, בתסמונת של מרוב עצים לא רואים את הסיפור: העלילה קבורה מתחת לערימות זבובים, פרעושים, כינים, יתושים, נפיחות, קללות, מכות, סיפורי מקרא וחוזר חלילה שוב ושוב. היתה לי תחושה שאני קוראת פרודיה על סגנון הכתיבה הזה ולא את הדבר האמיתי, שאמור לרגש, ליצור הזדהות, לעניין, בקיצור - שאמור לעשות לי משהו חוץ מלעצבן... סרי הלך רחוק מידי עם הסגנון האנתרופולוגי, המתאר חברה על מנהגיה, אמונותיה, צבעיה וריחותיה וכל הבלה בלה הזה. ק... המשך לקרוא

ציפי

ספר מיוחד, תיאור חייהם של עולים חדשים בשכונה ירושלמית (שכונת הבוכרים)משפחה מטורפת שהסופר מצליח להכניס את הקורא לאוירת התוהו ובוהו של השכונה עם החשיבה צרת האופקים של דייריה. הסיפור מתייחס לתקופת שלטון הבריטים השנואים, אוייבי העם, והצ'כנזים החילונים, לא עלינו, מחוסר ברירה נתקלים כולם זה בזה ומשרתים זה את זה. סיפור על דעות קדומות גלותיות, דרך עיני ילד קטן ונבון בתוך השיגעון הגדול.... המשך לקרוא

נירה זכאי

כתיבה עברית מעולה היתה הדבר היחיד שאפשר לי לצלוח את ראשית הספר. אחר כך כבר היה קל יותר... צריך להתרגל לכתיבה של הספר, שמייצגת הסתכלות על העולם דרך לפחות שני מסננים: מסנן אחד הוא דרך ההסתכלות של ילד, מסנן שני הוא ראיית העולם של אביו, סבו וסבתו הבוכריים של הילד, מהם הושפע רבות, המנתחים את העולם מתוך השקפות העולם השמרניות שלהם. נוסף על כך החשיבה האסוציאטיבית של הילד גולשת לא פעם לעולם החלום וההזייה. עלילת הספר מתרחשת בתקופת המנדט הבריטי, ומעניין גם ללמוד על ההשקפות והחלק שנטלו בני השכונה הדתית מסורתית בהתנגדות לשלטון הבריטי, דבר שלרוב לא נלמד בבתי הספר. ... המשך לקרוא

אחד

לא אהבתי את סגנון הכתיבה. אחרי 2 פרקים הפסקתי ... המשך לקרוא

רות

אני קוראת עכשיו את הספר. טרם סיימתי. אני מעריכה את הכתיבה הלשון הציורית וההומור, אולם הדמויות הפולקלוריסטיות דחו אותי. אולי מציאות כזו הייתה מעוררת בי סקרנות אם האמור היה בארץ אחרת. בספר הבורות דוחה והדמויות הצבעוניות והשפה הציורית הכל חוזר על עצמו. ומעייף.עדיין לא הגעתי לקונפליקט ממש ולארטור. עם כל אהבתי לססגוניות ומיסטיקה אני לא מתלהבת. היו שהשוו את השפה לעגנון אוי לנו שלכך הגענו.... המשך לקרוא

סהר9