ביקורות ספרים על הספר ילדי חצות (2010)

וואו! על היצירה הזאת, ההזויה, הנוזלית, הריחנית, המרירה מתקתקה, המהפנטת, המתעתעת, הסיסמאתית, המשיחית כמעט, ועוד עשרות סופרלטיבים מתעקלים, מתפוצצים בצבעוניות, בחדווה, בהמוניות ובתקתוק מהיר, חסר מנוח, תוסס, משלהב... אין אפשרות לקמץ את החוויה הזאת למשהו נחות משורה של תיאורים קלישאתיים ביסודם, אבל היצירה הזאת לוקחת את הגרנדיוזיות, את הסיסמאות הנרקסיסטיות של העט העוקצני והמרוצה מעצמו של רושדי ומרפרפת מעבר לכותרות מפוצצות, מעבר לתיאורים מתנחששים, מעבר לגוזמאות רדודות, כי למרות כל התיאורים, למרות כל ההפרזות המשוגעות, למרות הצבעוניות שלא יודעת שובע, למרות ה... המשך לקרוא

בלדין

הנה אחת ההתרשמויות מ"מחסום הקריאה" שלי. סאלים סיני הוא ילד מיוחד, היות ונולד בדיוק בחצות של ה-15 באוגוסט 1947, וזה היה היום שבו הסתיים המנדט הבריטי, והחלה להתקיים מדינת הודו העצמאית. מסתבר שהמנדט הבריטי הסתיים בכל מיני ארצות בשנים האלה, שנות שקיעת האימפריה שלא רצתה שהשמש תשקע מעל דגלה. סאלים גיבור הספר רואה את עצמו כילד מיוחד, בעל כשרונות מיוחדים, היות ונולד בתאריך ייחודי זה. הוא גם מוצא קשר נפשי-טלפתי עם ילדים אחרים שנולדו איתו באותה שעה ברחביה הגדולים של הודו. הסיפור מתפתל ומתפתל, מתחיל בעלילות הסבים, ועובר בין הדורות, וכל כולו אמור להיות אלגוריה לצמ... המשך לקרוא

נצחיה

"ילדי חצות" ההוא ספר מורכב שנקרא באטיות. משלב רצף הסטורי של הודו, מאז היוסדה כמדינה עצמאית, עם קורותיהם של ילדים שנולדו בדיוק בחצות הלילה ההוא. ההיסטוריה של הודו מדווחת ברצף של עובדות הסטוריות כוללת שמות של אישים אמיתיים שלקחו חלק בהנהגה של הודו, ואילו ילדי חצות מהווים את הצד ההזוי והסימלי של הספר,כאשר שני החלקים האלה שזורים זה בזה, יוצאים זה מזה ומשפיעים זה על זה. סלמן רושדי אוהב את הודו מולדתו אך לא חוסך ממנה את ביקורתו הקשה על הדרך שבה היא היא מתנהלת. המתיחות בין הינדים ומוסלמים גוררת בעקבותיה אלימות קשה וכן הפערים הגדולים בין עוני ועושר, וכמובן ה... המשך לקרוא

pen