ביקורות ספרים על הספר מסתרי פיטסברג - ספריה לעם #616

אהבתי את כל ספרי שייבון שקראתי, את חלקם יותר ואת חלקם פחות, אבל אהבתי את כולם. כשראיתי את זה על המדף, ספר הביכורים שלו, הייתי חייבת לשלוף אותו... (כן, למרות הכריכה הזוועתית. האשמה היא של עם-עובד, כרגיל.) נהניתי ממנו, באמת, וגם היה בו משהו מנחם שאני לא יודעת להסביר. יש ספרים שעושים את זה. מבחינה לשונית הוא היה מאוד... איך לומר... עליז. צוהל. היה לי תענוג אמיתי לטוס לאורך השורות. המשפטים מתלקחים יותר מהר מזיקוקים, כל תמונה הגיונית כל עוד אתה ממש חושב עליה והמטאפורות ראוותניות. פיטסבורג, אם אגיד לפי הספר הזה (היות ומעולם לא הייתי שם) נשמעת כמו מקום נחמד לגור בו. א... המשך לקרוא

מוריה בצלאל

**** היה איזה מישהו שעבדתי איתו פעם, שהיתה לו, בין שלל הבעיות הפרסונליות האחרות שלו, דרך קצת אידיוטית לתאר את מה שהוא רוצה. אחד הביטויים החביבים עליו היה "אפקט הוואו". הוא היה נכנס אליי לחדר ואומר, "כן, זה בסדר והכול, אבל חסר לי כאן את אפקט הוואו". בשלב הזה בדרך כלל התחשק לי להכניס לו סטירה או לפרוץ בצחוק, אבל תמיד הייתי יושב בשקט, מגחך בלב ומהנהן. אפקט הוואו, עלק. הספר הזה עלול לעצבן את מי שמחפש עלילה ברורה בספרים שהוא קורא. מצד שני, למרות שבאמת תחושת ההתחלה, האמצע והסוף כאן אינם חד משמעיים, ולי אין תמיד סבלנות לספרים שהסיפור הוא לא מרכיב דומיננטי בהם -... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט

לא מוכרחים אלא אם כן באמת לא נשאר מה לקרוא. הספר הוא אוסף של טיפוסים מתבגרים, לא מיוחדים וכמותם ניתן למצוא גם במחוזותינו. כמו כן הם לא עושים ולא קורה להם שום דבר מיוחד. זהו. ... המשך לקרוא

אורי רעננה

אני מאוד אוהב את מייקל שייבון. הוא קצת יומרני, ולפעמים אני מרגיש צורך לעשות הפסקה לכריך באמצע אחד המשפטים המפותלים שלו. אבל, הוא יכול להרשות את זה לעצמו, בעיקר כי הוא מגניב ואינטליגנטי. שילוב נדיר. אחרי שקראתי את איגוד השוטרים ואת נערי הפלא (שגם יצא בסרט חמוד מאוד), יכולתי ליהנות ממסתרי שמתאר מעין סיפור התבגרות/גיבוש זהות מינית בדרך לא מושלמת ולא ברורה מדי. אין לי ספק שכמו שאני לא יודע לזהות יין בלי התווית, לו הייתי קורא את הספר הזה בלי לדעת שהוא של שייבון כנראה שלא הייתי נהנה ממנו באותה מידה. העובדה שהוא כתב גם את המוזכרים למעלה הפכה את הספר הזה למעט ... המשך לקרוא

אור

אין, אין על בנים שבוכים ואנחנו הבנים (SO CALLED) נוח לנו לקרוא עליהם ולהזדהות עמם רק תוך כדי קריאה. קריאה על דמות כל כך מבולבלת בתקופה הסטודנטיאלית שלה ובתחילת שנות ה-20 שלה הציתה אצלי יותר מזיק של הזדהות. ... המשך לקרוא

מור

לאורך כל קריאת הספר הרגשתי היתה אמביוולנטית. לא הצלחתי להחליט אם זה ספר "טוב" או לא. היו בו רגעים וקטעים מעניינים וכתובים היטב שמשכו אותי להמשיך ולקרוא, (אחרת פשוט הייתי סוגרת ומניחה בצד), ומצד שני, קראתי אותו רק לפני השינה בלילה,(נרדמת אתו פתוח על הפנים) ולא הרגשתי משיכה עזה לקרוא אותו במהלך היום- מה שקורה לי עם ספרים שאני ממש נהנית מקריאתם. סה"כ ספר בסדר,(2 וחצי כוכבים) אני אהבתי מאד ספרים אחרים של שייבון, כך שאני "שומרת לו חסד נעורים" אבל זה לא אחד המוצלחים שלו.... המשך לקרוא

מיס מאניפני

סיפורי התבגרות על פי רוב גובלים באיזשהי אינפנטיליות מסוימת, בין אם ההתבגרות של הגיבור מוקדמת או מאוחרת. במקרה של הספר הזה ההתבגרות של הגיבור מלווה בקטעי אינפנטיליות מדודים, רוב העלילה מתרחשת כך שיש דגש על תהליך הלבטים שקיים בהתבגרות שלו. יש משהו מקסים בגיבור שעבר את גיל ה- 20 שלו, אבל מתנהל באיזשהי אלגנטיות ילדותית. מה גם שבמקרה זה, הגיבור מתחבר עם דמויות בנות גילו שהן מבולבלות ומבלבלות לא פחות ממנו. קליבלנד האופנוען, ג'יין היפה, פלוקס המוזרה וארתור הגיי - חבורה משונה ללא ספק ומה מוליד המפגש עם ארט, סטודנט בסוף התואר הראשון שלו. הרפתקאות בשפע, מומ... המשך לקרוא

scoe