ביקורות ספרים על הספר הרופא הטוב - סדרה לספרות יפה #

אחד המקומות שעבדתי בהם בעבר היה נתון לשקיעה איטית. הבעיה בשקיעה מהסוג הזה היא האיטיות שבגלישה. כאשר אין הרבה כסף, וחלק מהאנשים מתפטרים או מפוטרים, חלק מהחדרים מתרוקן, רמת התחזוקה יורדת, ערימות של שאריות מצטברות על שולחנות ובפינות משרדים, עציצים נובלים, עובדים מגיעים מאוחר והולכים מוקדם, וגם כשהם נמצאים הם לא רואים טעם לעבוד. אבל זה קורה בכזאת איטיות שמי שנמצא בתוך זה לא ממש מרגיש. זה עוד נייר שנערם, ועוד חבילה שהגיעה ולא טרחנו לפרוק, וערימה של פרסומים שעבר זמנם אבל לא עבדנו למיין ולזרוק את מה שצריך, והעזובה מצטברת. מי שהאיר את עיני באותו מקרה היה עוב... המשך לקרוא

נצחיה

ספרות דרום אפריקנית מעניינת. מקום אחר, אנשים אחרים, תרבות אחרת, כל כך שונה משלנו, כך שגם אם האייכות הספרותית לא תמיד בשיאה עדיין רמת העניין והסקרנות גבוהה. סופרים דרום אפריקניים מצויינים הם קוטזי, אנדרה ברינק, דלין מתיה וגם דיימון גלגוט ששניים מספריו תורגמו לעברית. הסיפור מתרחש בדרום אפריקה שרק יצאה משלטון האפרטהייד. שלטון זה בנה ערים שלמות שנקראו הומלנד על מנת לאכלס בהם את כל האוכלוסיה השחורה ובעצם לנתק אותם מהחברה הלבנה, אלו ערים שהשקיעו בהן משאבים רבים, בנו בתים ממלט, רחובות סלולים, כיכרות, ממש ערים מודרניות. הלבנים היו בטוחים שהשחורים ישמחו לע... המשך לקרוא

משה

בטח בארץ אחרת, במקןם שמכירים את הספרים מכאן רק אחרי שתורגמו, כשמגיע ספר של סופר ישראלי פחות מוכר, אחרי שמסיימים לקרוא אותו עוצרים רגע, נאנחים ואז אומרים "טוב, גרוסמן זה לא". דיימון גלגוט הוא דרום אפריקאי. ככזה מובטח לו שמתישהו, במהלך הקריאה, במעבר על ביקורות שנכתבו עליו, בסתם שיחה על הספר, מתישהו יעלה השם של קוטזי. אז נכון, קוטזי זה לא, אבל זה לא בהכרח רע, הרי יש גם מטלון וקשוע ורביניאן ובטח עוד כמה שאני לא כ"כ מכירה. מבחינות מסויימות הוא הזכיר לי את קפה בגדד. אמנם לא באמריקה אלא באפריקה. דרום אפריקה. גם לא מוטל אלא דווקא בית חולים ובכל זאת, חולים, כמו ... המשך לקרוא

סוריקטה