ביקורות ספרים על הספר מקהלת העצים

לפני כעשר שנים עבדתי במשרד אדריכלים גדול. כזה שכולם בו יושבים באופן-ספייס, כל אחד מול המחשב והאוטוקאד (תוכנת שרטוט) שלו, וכשמישהו משוחח בטלפון כולם שומעים. הדרך היחידה לגוון את השממון הייתה להשתמש באזניות. הגישה ליוטיוב נחסמה אבל הגישה לגלי צה"ל הייתה חופשית, וכך האזנתי לכל שידורי התחנה הצבאית מבלי לבחול בכלום - רזי ברקאי, המילה האחרונה, יעל דן, בני בשן. "המילה האחרונה" הייתה גולת הכותרת של היום, עם שפע של הומור ותובנות מעניינות, ודרכה התוודעתי לג'קי לוי. מדי פעם לוי היה ממליץ על ספר שקרא, ואני הייתי רושמת ומוסיפה לרשימה מיוחדת שפתחתי באתר סימניה (היא ע... המשך לקרוא

זוהר

- ספר טוב! (מיכל א.) - מעניין אבל קשה רגשית: תאור של אכזריות מזעזעת (עמי ע.)... המשך לקרוא

ספריית מגדלים

את העיירה סטיי מור, אותה עיירה משעשעת, פגשנו כבר בספר המהנה הארכיטקטורה בחבל האוזרק בארקנסו. הפעם העלילה רצינית יותר ואנו לומדים על המתרחש בעיקר מפיה של אחת לתה בורן. העלילה נסובה על מקרה אמיתי שהיה. סטיי מור נותה עיירה נידחת משהו בארקנסו. לא הרבה קורה בה ומי שגר בה חי על חקלאות בעיקר. משפ' ציזם, למשל, חיה על זיקוק ה"טל של צ'יזם", ויסקי משובח עפ"י מתכון משפחתי סודי. את הטל מייצרים בעיקר האב ושני בניו, הגדול והקטן, כשהבן האמצעי אמנם עוזר לפעמים, אבל עיקר עיסוקו הוא גידול כבשים והוא מאוד מוכשר בגידול זה. לתה בורן היא חברתה של דורינדה ויטר, שתיהן כבנות 13 כש... המשך לקרוא

מורי

תגידי את רואה מה השעה? את סוגרת עכשיו את הספר והולכת לישון. לא, לא "רק עד סוף הפרק", גם לא עד סוף העמוד, או הפיסקה. עכשיו. את זוכרת איזה יום יש לך מחר? קדימה. די. ממילא לא תגמרי אותו הלילה. אלא אם כן תוותרי על לישון כמעט בכלל. לא, זאת לא אופציה. אין שום סיבה בעולם שהמטופלים של סוף היום יסתפקו בפירורים רק כי את הרשית לעצמך לקרוא כל הלילה. זה כל כך לא אחראי מצידך. ולא מקצועי. וגם איך שהבית שילם מחיר כל השבת; באמת יפה לך שהסעת אותה, ההסעה היחידה שעשית, ומייד הסתגרת עם הספר בטענה שהבית מריח מהשניצלים שהוא טיגן. כן? עזרת לה בשיעורים? בעיקר בלעשות "אהה" תוך כדי שקראת. ק... המשך לקרוא

חמוטל

את הספר הזה ליהקתי בתפקיד הצ'יק-ליט השבועי, כשלקחתי אותו מהספריה. המון פרטים היו בעוכריו, כמו השם שלו, התמונה על הכריכה, הסופרלטיבים על הכיריכה, ההוצאה הלא מוכרת וכו'. עלילת הספר מופיעה על הכריכה האחורית של הספר, ואין טעם לחזור עליה שוב. עלילה קלאסית שהזינה ועוד תזין ספרי מתח בהמוניהם. קווי עלילה מועטים מאוד, שקשה להבין איך הם מצליחים למלא מעל 300 עמודים מודפסים בצפיפות. אבל הם מצליחים לעשות את זה, ובצורה מרתקת. מה שעושה את הספר לטוב הוא המיקום השונה של העלילה - חבל האוזרק במדינת ארקנסו, נידח ומבודד ומלא במוזרויות. גם דמות המספרת שהופכת לסירוגין ממספר... המשך לקרוא

נצחיה

אוי, כמה נהניתי! אין לי הרבה זמן לקריאה בימים אלו (תאומות בנות חודש וחצי לא משאירות הרבה זמן פנוי) אבל לא ויתרתי ולפני השינה (שינה?! תזכירו לי מה זה?) גנבתי פה עמוד ושם פסקה והתענגתי על השניות הגנובות האלו מאד. מרוב שנהניתי מיהרתי לשים ליד המיטה גם את הספר הקודם של הרינגטון- "הארכי' של חבל האוזרק בארקנסו" שמחכה לי לקריאה חוזרת עכשו משסיימתי את הספר הזה.... המשך לקרוא

מיס מאניפני

הספר די שונה מהספר הקודם שקראתי של הרינגטון "הארכיטקטורה של מחוז האוזרק" אבל זו אותה עיירה ואותם דמויות הסטוריות המוזכרות. הפעם הדמויות מוצגות כיותר קיצוניות, גזעניות, רודפות בצע, ופליליות מול הצד השני של האנשים הטובים באמת. כך שהספר היה קצת קשה לקריאה בתחילה בגלל הארועים המתוארים בו אולם אט אט נכבשים בקסם של הרינגטון ולא יכלתי לעזוב את הספר עד סופו כי הייתי חייבת לדעת כיצד הוא יגמר והאם יהיה סוף טוב או רע לגיבור! הכתיבה כה נועזת וחסרת פניות שלא מוצאים בספרים אחרים!ספר מאד מאד מומלץ!... המשך לקרוא

מורג'ו