ביקורות ספרים על הספר אי-סדר מוסרי
|
#
מרגרט אטווד היא סופרת מגוונת מאד. היא כותבת סיפורים קצרים וגם רומנים ארוכים. סיפורים עכשוויים, רומנים היסטוריים וספרות בדיונית על גבול – לעתים מעבר לגבול – של הפנטזיה. כתיבתה אוטוביוגרפית אם כי היא לא בוחלת בהמצאת סיפור שיתאים לביוגרפיה... והיא כותבת ביד בוטחת בלי להצטעצע במסרים מצועפים.
הספר הזה כולל קטעים שכולם, כנראה, אוטוביוגרפיים, המצטרפים לסיפור שהוא גדול מסך חלקיו. האווירה היא קצת סוריאליסטית – שמה של הדמות בקטע הקודם יכול להיות שונה משמה בקטע הזה. עם זאת לא קשה לזהות את הדמויות, ולא קשה לאתר את אטווד בדמויות הראשיות השונות. הסיפורים מת... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אומנם לא נשטפתי "רטט של עונג עקב סיפורים אחוזים זה בזה, המסופרים בעין נוקבת כל כך, בחדות של איזמל"
(מה נסגר עם הביקורות האלה בגב של הספרים? אנשים שפויים כותבים אותם?)
הספר לדעתי ממש מקסים, ועוקב אחרי אשה במהלך חייה, בהתחלה היה לי קצת קשה להתחבר ומצאתי את עצמי מחכה לסוף אבל לאט לאט קסם כתיבתה של מרגרט אטווד נגלה אליי וסיימתי את הספר בתחושת עצב שהוא נגמר. צריך סובלנות בשביל לגלות את הדמויות ולהתחבר אליהן אבל הכתיבה שלה מאד כנה ויכולת תיאור אופי של אנשים והרגעים הקטנים במשפחה מעלים הרבה פמים צחוק או הזדהות.
אלך לחטט במדפי חנויות ספרים ע"מ למצוא עוד מס... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
כבר באמצע קריאת הספר הזה, הרגשתי שהוא לא משאיר בי חותם (פרט לסיפור 'הישויות' שהצליח לרגש ולהצחיק אותי).
אני לא יודעת אם זה הספר או שזאת מן קהות חושים שאוחזת בי בזמן האחרון. (או בלשון העם- מרגרט, זה לא את. זה אני).
דווקא היתה לי תקופת מרגרט אטווד ארוכה לפני מספר שנים- אחרי שגיליתי אותה עם 'לטענת גרייס' החידתי וטורד המנוחה, המשכתי עם 'האישה האכילה' הלירי והמקסים, עם 'מעשה השפחה' - סוג של משל בעל גוון מד"בי, עם 'הכלה השודדת'- סוג של 'נשים קטנות' מודרני ומעוות ועם עוד כמה שאני לא זוכרת שאת האחרון בהם הפסקתי באמצע- סבלתי כנראה ממנת יתר.
(הנה, ברוח מבצעי סוף השנה, ארב... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפרה האחרון של מרגרט אטווד הוא קובץ סיפורים. כרגיל כתיבתה מכשפת. בקובץ סיפורים זה היא בעצם כותבת על חייה מזויות שונות, ובתקופות שונות. חלקם על ילדותה ומשפחתה, וחלקם בבגרותה הצעירה והמאוחרת יותר. הספר כתוב בשנינות ובאהבה. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
