ביקורות ספרים על הספר רוחות רפאים
מ-ש-ע-מ-ם. נורא.
כבד ובקושי זוחל.
מומלץ לא להתאמץ לקרוא.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
אני לא יודעת מאיפה להתחיל.
נתחיל משם הספר. הוא יותר מדי בנאלי. זה כאילו שהכותבת לא יכלה לחשוב על שם מקורי יותר, אז היא בחרה בשם נדוש וחסר יצירתיות.
הספר עצמו משעמם ברמות בלתי יתוארות! העלילה נמשכת כמו מסטיק, לא קורה שום דבר בערך ב-20 העמודים הראשונים שאחרהם הפסקתי לקרוא. התיאורים מייגעים.. הכל כל כך משעמם וחדגוני בספר הזה, שזה לא הצליח לרתק אותי בכלל!
אני זוכרת שפעם ניסיתי להכריח חברה שלי לקרוא ספר אחר, היא קראה 15 עמודים בלחץ, ואחרי זה אמרה:
''הספר גרוע. הכותבת צריכה לעניין את הקוראים בפתיחה כדי שהם ימשיכו לקרוא.''
עכשיו אני מבינה למה היא התכוונה, בגלל הפ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
אייזיק ניוטון, האיש עם התפוח, אמר על עצמו: "נדמה אני כילד שכל ימייו שיחק". עמיתיו למקצוע אמרו עליו שהוא: מרוחק, מפוזר, לא ברור, לא מסודר וכיוצא בזה. אז איך הוא מתמנה, בגיל 27, לחבר בסגל האקדמי של קיימבריג', למרות שהוא לא מתאים לתפקיד? כי ב-4 השנים שלפני מנויו מתו מוות מוזר 4 חברים מהסגל האקדמי הקיים. האם מישהו רצח אותם כדי לסלול את דרכו של ניוטון לתפקיד? זה מה שהספר מנסה לברר, בתוך תיאור של רומן המתקיים כיום בין ד"ר לספרות ופרופ' לחקר העצבים במוח, כשבחוץ מתנהלת מלחמה של אירגוני זכויות בעלי החיים נגד נסויים על בעלי חיים במעבדות. ספר מומלץ לכל מי שאוהב קונספירצי... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
טוב, הייתי אומר שכאן צריך להכנס למצב רוח מסויים כדי לזרום עם הסיפור...לא לכל אחד..
סיפור העלילה נסוב סביב אייזיק ניוטון ולמעשה על פעילויות פחות ידועות בעיסוקיו המדעיים שסביבם יצרה הסופרת עלילה די מסובכת...כמו שכבר אמרתי....קצת סופו של מיסטר Y אבל האירועים במאה ה-17 מזכירים גם את שם הורד...קשה אבל שווה... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר קצת מוזר...
קשה להגדיר למה.
אולי בגלל שמשולב בו (יותר מידי) מידע היסטורי משעמם על ניוטון, ומעורבבים בו דמיון, מתח ומדע בצורה שלא כ"כ מסתדרת, ושהסופרת דוחפת שם בכוח עוד ועוד מתח ומיסתורין מאולצים...
רציתי לדעת מה יהיה הסוף לכל התסבוכת הזו, וזה הדבר היחיד שמנע ממני לנטוש את הספר באמצע.
מה שכן נחמד בו זה הכתיבה עצמה שעוברת בין דיווח מהצד לפניה בגוף שני, שאת זה דווקא כן אהבתי.... המשך לקרוא
אהבת? ![]() |
|
הספר הזה עורר בי רגשות מעורבים עד כדי תסכול כמעט.
בעיניי, הכתיבה הייתה עצורה ומתסכלת - מצד אחד, אולי האשמה היא בתרגום (הרי תמיד מאשימים את השליח). אבל מצד שני, אולי כתיבת רומנים היא לא הצד החזק של הסופרת, שהרי לרבקה יש ניסיון רב יותר בכתיבת ספרי עיון מאשר רומנים (וזהו הרומן הראשון פרי עטה). ולאורך רובו של הספר הייתה ההרגשה שהרקע העיוני ניסה להתפרץ ולהשתלט על הרומן (ובמידה מסוימת זה באמת מה שקרה – בהסתננות ביוגרפיה של ניוטון) וזה מה שבעצם גרם לשפה להיות תקועה ולא מתאימה.
כבר קראתי עלילות מקוריות יותר עם סיומות פחות צפויות מזאת שבספר, אבל בכל זאת היה משה... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|