ביקורות ספרים על הספר גל

המציאות עולה על כל דמיון זה המשפט שהכי ראוי להצמיד לספר זה. מכמיר לב / שובר לב /כותש את הלב לרסיסים, ועוד... הכל מתאים פה, ושום צירוף מילים לא מיותר. בשנת 2004, כמו בכל שנה, נוסעים סונאלי, סטיב, ובניהם וויקרם ומאלי לחגוג את חג המולד בסרי לנקה, ארץ הולדתה של סונאלי. אבל זו הפעם האחרונה שסונאלי היא חלק ממשפחה. משפחה מאושרת, שחיה חיים יציבים נינוחים ומאושרים בלונדון. הצונאמי שפקד את סרי לנקה, הגל המפלצתי הזה גרף את כל יקיריה של סונאלי לתהומות. בעלה, בניה, והוריה. איך ממשיכים? איך אפשר להמשיך כשאין במי להתנחם? בעל, בנים, אמא, אבא. איך למען השם? איך??? הצונאמי, לא... המשך לקרוא

dina

כל אחד מעבד אבל בצורה אחרת. יש את אלה שמדברים ללא הפסקה על יקיריהם שמתו ויש את אלה שמדחיקים ולא מדברים כלל. יש את אלה שמשאירים את הבית בדיוק כפי שהיה, ויש את אלה שמשפצים אותו מן היסוד, כדי למחוק כל זכר למה שהיה. הספר "גל" מתחיל ישר. סונאלי דרניאגלה לא מתמהמהת, וכבר בעמוד השלישי הצונאמי מכה. אין זמן לחשוב, אין זמן לעכל, אין זמן לחשוב על מה הולך להיות. רגע אחד החיים רגילים, הכל שקט, יש לך עוד תוכניות לשבוע הבא, וברגע השני - הכל נשטף עם המים. דרניאגלה מספרת על החוויות שלה ועל המציאות שלה בלי לייפות שום פרט ובלי לנסות למצוא חן - היא ראתה את הגל ומיהרה מחוץ למלון,... המשך לקרוא

אספנית כפייתית

הספר קשה מאוד לקריאה מבחינה רגשית וכמעט בלתי נסבל מהסיבה הזו. המחברת חוותה טראומה וטרגדיות נוראיות: היא נפצעה מגל הצונאמי בעת ששהתה בחופשה בסרי-לנקה (ארץ הולדתה) ואיבדה את הוריה, בעלה ושני בניה הקטנים והאהובים. לפי מה שהיא מתארת, היא לא פנתה לקבלת עזרה מקצועית להתמודדות עם מצב הפוסט-טראומה, השכול והאובדן הנורא. בחודשים הראשונים לאחר הארוע, היא היתה במצב של קהות חושים- לא רצתה לדבר ולהיזכר במה שקרה, לקחה תרופות הרגעה והשתכרה מאלכוהול. למזלה היא היתה מוקפת בקרובי משפחה ובחברים דואגים ומסורים. לאחר מכן היא היתה עסוקה כל הזמן בלהיזכר ביקיריה המתים. הב... המשך לקרוא

יסמין

ב26 לדצמבר 2004, יום לאחר חג המולד, התכוננה משפחתה של סונאלי דרניאגלה, לצאת מאתר הנופש האהוב עליה יאלה, בסרי לנקה ולחזור לביתם בלונדון לאחר שבילו את חג המולד עם משפחתה בסרי לנקה. המשפחה כללה את סונאלי, בעלה סטיב, שניהם דוקטורים לכלכלה, שני ילדיה, ויקרם כמעט שמונה חובב הטבע הנלהב ומאלי בן החמש והוריה של סונאלי, תושבי סרי לנקה. ואז הגיע הגל. יש משהו מצמרר בקריאת העמוד הראשון, אפילו הפיסקה הראשונה, שהזכיר לי קריאה בספרים כמו "שלך, סנדרו", או "נערה מברלין" בהם אני יודעת משהו שהדמויות עוד לא יודעות, כמו בהצגת ילדים אני משתוקקת לצעוק, "תברחו כבר, תכף הנאצים יבוא... המשך לקרוא

עורכת ספרים - שלומית ליקה

זהו סיפור אמיתי על ניצולה מהצונמי לפני 10 שנים בו איבדה את כל משפחתה: הוריה, בעלה ובניה. בספר היא פורסת את רגשותיה וזיכרונותיה ממשפחתה ואת ההתמודדות עם האובדן הכבד. זהו ספר קל לקריאה אך אינו קל לעיכול. הספר אינו מתאר תאורים פלסטיים ואינו מנסה לזעזע את הקורא אלא מספר הכל בצורה מאוד רגישה ועדינה. ... המשך לקרוא

vivi24

גל- שם קצר לספר שנקרא בקול נכאים. הרבה עצב ומלנכוליות יש בספר הזה. הוא כתוב בעצב, ברגש רב, כאב, צער ויגון. ספר שצובט בלב. לא קל... קשה...קשה... אני סמוכה ובטוחה שהוא יהיה קשה גם לכל אלה שיש להם עוצמות בשרירי הלב. כשקראתי את הספר לא יכלתי שלא להיזכר בסרט "הבלתי אפשרי" בכיכובה של נעמי ווטס. הסרט התחיל עם כתוביות, רעשי של מים שלאט לאט יתגבר. סרט עוצמתי עם משחק מעולה. אחרי שצפיתי בסרט נדרשו לי כמה ימים להירגע מעוצמתו. הספר "גל" לא נופל בעוצמתו, ומכיוון שצפיתי בסרט לא נדרשתי למאמץ מיוחד, כדי להבין מה חשה הכותבת ברגעי הגל ולאחריו... אוי, כמה גמדים אנחנו מול א... המשך לקרוא

לי יניני