ביקורות ספרים על הספר שיבולים בקנה

אני רוצה להתחיל בכך שהביקורת נכתה ע"י נער מתבגר, ולפיכך היא בטח תהיה ממש גרועה, ללא עומק וללא הבנה של העולם. כי מה כבר אפשר לצפות מילד שכאשר מדברים איתו על שירים צבאיים חושב על "קום התנערה עם חלכה" ו "הדגל מתנופף, השורות צפופות"? נכון, מעולם לא יריתי בנשק, עוד לא התגייסתי לצבא, עוד לא הרגתי אף אדם, וכנראה שאני לא באמת מבין מה זה להיות חייל במלחמה. אני גם מעולם לא הלכתי לבכות על חברים בהלוויות בהר הרצל. אה, אופס, אני כן. מעולם לא ניחמתי חברים שקרוב משפחה שלהם נרצח בפיגוע. אה, אופס, אני כן. מעולם לא סגרתי תריסים בפאניקה בזמן שאבא הוציא אקדח ונעל את הבית כי יש מח... המשך לקרוא

דז'נייב האב

הספר ״ שיבולים בקנה״ מתאר חוויות של גברים במלחמות ישראל השונות, מבחורים צעירים ועד מילאומניקים. בדרך כלל כאשר שומעים על ספרים העוסקים במלחמה ישר הקונוטציה היא שלילית: דם, יזע ודמעות, הרבה דמעות. אומנם הרגעים שמתאר אופק אינם פשוטים כלל ועיקר אך יש בהם גם נימה אופטימית, שזה מאוד שונה מספרי השירה המלחמתיים שעד כה קראתי שעוסקים בעצב, בשכול. כאן השירים מתמקדים בנס הישארות חיילים רבים בחיים. נכון, יש תיאור של פצעים וחבישות ופצצות אבל המחבר לא מתמקד ברגעים העצובים אלא מנסה לראות את החיוביים, את האהבה השוררת בין החיילים, האהבה לאדמת הארץ. למשל, יש שיר שהו... המשך לקרוא

סקאוט