ביקורות ספרים על הספר אפרסקים לאדוני הכומר - טרילוגיה: שוקולד #3
|
|
|
|
הדברים נכתבים כאן ומתייחסים לטרילוגיית שוקולד כולה, שכוללת את: 'שוקולד', 'נעלי סוכרייה', 'אפרסקים לאדוני הכומר'.
וויאן, צרפתייה מקסימה וכישרונית. היא גם סוג של מכשפה צבעונית.
היא לא נודדת על מטאטא, היא כן מתקשרת עם רוחות הדרום וכשאלו קוראים לה לנדוד, היא אורזת את חייה בתיק ויוצאת שוב עם בתה (בשוקולד, הספר הראשון) ועם שתי בנותיה (בשני הספרים שאחרי) ועם פנטופל בובת הארנב שמצדו עוזר מאוד לילדה בשינויים שבשגרת החיים.
הן עוזבת את העיירה או הכפר שם התמקמו אחרי הנדודים הקודמים והיה תחילה לביתם ובהמשך גם לסביבה החברתית שלהם, ועם הרוח מגיעות למקום חדש ומתמק... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
אני לא יודעת מה בלאנסקנה גורם לג'ואן האריס להיות מייגעת כל כך; אולי זו היעדרה של זוזי הקצבית והעוקצנית, או העובדה שניטלה לנו היכולת לפלוש למחשבותיה של אנוק, המתבגרת הצבעונית. במקום שתי המקסימות האלה, נשארנו עם הדמות הכי משעממת מבין הגיבורות של "נעלי סוכרייה" – ויאן רושה, וחזרנו להקשיב גם לדמות היחידה שההשוואה איכשהו יכולה להחמיא לה – דמותו המשמימה אף יותר של הכומר פרנסיס רנו.
ואולי שעמום איטי ומייגע זה הרגיל של ג'ואן האריס, ודווקא "נעלי סוכרייה" היה יוצא דופן.
עם כל היתרונות של הספר – שמסתכמים בעיקר במסרים המורכבים על פלורליזם וסובלנות, מגע בין ת... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ויאן רושה פתחה בעבר, חנות שוקולד בכפר לאסקנה ועזבה אותו עם בתה אנוק ואהובה/ בן זוגה לפריז. לפתע היא מקבלת מכתב מעולם המתים, מנכדה של ידידתה "אמרנד" (סבתו הלכה לעולמה), לוק בזו הלשון:
"ויאן ואנוק היקרות,
זמן רב עבר. אני מקווה שהמכתב יגיע אליכן. כפי שאתן יודעות, עם מותה סבתא שלי הורישה לי הכול, כולל הבית, כל הכסף שהיה לה, ומעטפה שנאסר עלי לפתוח עד יום הולדתי העשרים ואחד. יום ההולדת הזה חל באפריל, ובתוך המעטפה היתה המעטפה הזאת. אתן הנמענות."
לאחר שהיא פותחת את המעטפה, היא מגלה שסבתו "אמרנד" מבקשת כי תחזור אל הכפר כי הכומר "רנו" וידידיה הנוספים זקוקים לעזרתה, ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ראשית, עליי לציין כי זהו הספר השלישי בסדרת הספרים שהראשון בה הוא "שוקולד" והשני נקרא "נעלי סוכריה". גם ספר זה, כמו שני האחרים, אינו מאכזב. הוא מרגש, נוגע ללב, יש בו עצבות מסויימת, אך אהבתי גם את העצבות הזו היות שדרך העצבות הסופרת הצליחה לעסוק בנושא חשוב שבגדול הינו מעמד האשה.
הפעם היא העמידה זו מול זו את העמדה הדוגלת בחופש ובשחרור האשה שבמקרה זה משתקפת בויאן, גיבורת הספר, בהשוואה לעמדה הקוראת לנשים להתכסות, להסתתר ולהאשים את עצמן במידה ועוברות תקיפה מינית ואפילו אונס.
ויאן מגיעה לכפר הקטן שאותו עזבה לפני שמונה שנים ומגלה שמעברו השני של הנהר מתקיימת ע... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאכזב קצת, אחרי שני הספרים הקודמים. הכתיבה המיוחדת שזכרתי קצת ירדה הפעם, וגם העלילה איטית מידי עד לשלב ממש מאוחר בספר, כך שצריך המון סבלנות והתמדה כדי להגיע לשלב המעניין. המשכתי לקרוא רק מתוך נאמנות לסופרת, סקרנות קטנה של "מה יקרה בסוף", ותקווה שאולי תכף זה משתפר, מה שאולי קרה ב-100 העמודים האחרונים.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
![אני =]](https://simania.co.il/images/users/5878.jpg "אני =]")
|
אפרסקים לאדוני הכומר – ג'ואן האריס
כבר בתחילת קריאת הספר פיתחתי לי ציפיות גדולות. נראה לי מאוד מעניין לדעת מה קורה לאותה עיירה קטנה בדרום צרפת שהחלו להגר אליה מגרבים, דוברי ערבית. בתחילה הגיעו טיפין טיפין ולפתע, נוכחו התושבים המקומיים שאיסלאמים מקיפים אותם בהמוניהם מכל עבר והנוף האנושי הוא של נשים לבושות שחור מכף רגל ועד ראש ופניהן מכוסות ניקאב - רעלה - שחורה, כאשר עיניהן בוהקות מתוך החריצים. לא רחק היום, הוכשר מסגד וקריאות המואזין נשמעו בכל רחבי העיירה, בהפרשי זמנים קצובים מצלצולי פעמוני הכנסייה. כמובן, שהכול נעשה על פי החוק.
תיאוריה האוטנטיים ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
8 שנים אחרי שעזבה את לאנסקנה, הכפר בדרום מערב צרפת, ויאן רושה חוזרת אליו. למרות שהבטיחה לעצמה לעולם לא לשוב, מכתב מיוחד שנשלח אליה כמעט לא מהעולם הזה, מחזיר אותה למקום אותו אהבה יותר מכל.
ויאן מגלה שדברים רבים השתנו, אנשים שינו את התנהגותם ואת דרכם, אנשים חדשים הגיעו לכפר, הכומר הותיק עדיין נמצא אך גם אצלו יש שינויים, והחשוב מכל - יש משהו באוויר וויאן היא אולי היחידה שיכולה להתמודד עם הדברים וליישר את ההדורים.
ספר מקסים המסופר בשטף ובחן.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
