ביקורות ספרים על הספר כלבים שחורים
לפעמים אני מרגיש שהספרים שאני קורא כמו שזורים אחד בשני במחרוזת אין סופית. למרות שבד"כ ההחלטה על איזה ספר להתחיל לקרוא היא אקראית תמיד הספר שאני קורא מתקשר איכשהו לספר הקודם שקראתי, כמעט תמיד זה קורה לי וכמעט תמיד זה מפעים ומפליא אותי מחדש. הנה לדוגמא, גם בספר הזה נפילת חומת ברלין משמשת תפאורה לאחת הסצנות, ממש כמו בספר Purity שסיימתי לקרוא יומיים קודם. צרופי המקרים האלה תמיד גורמים לי להניח את הספר להציץ מאחורי גבי, לנסות להבין אם יש יד מכוונת שבוחרת עבורי את הספרים, משהו מנסה להעביר לי מסר... מה המסר? מי המשהו?
את הספר פגשתי בהוצאה מחודשת, והייתי בטוח שמ... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הספר הזה הוא דוגמא מובהקת ללמה כל כך קשה לי להמליץ על ספרים. אני התמוגגתי אבל ברור לי לגמרי שיש שיראו בסיפור הכל כך מינורי שיש פה, כזה שלמעט אירוע מכונן אחד, קצר מאד ומרתק במידה שמשאירה את כל השרירים קפוצים ואת הנפש דרוכה (טוב, זה מקיואן) כתוב בנינוחות ובנימה מתפשרת ומפשרת, ספר נחמד, כזה שמעביר את הזמן אבל אולי לא יותר מזה.
אבל אני, כאמור, התמוגגתי.
קודם כל האמנתי לו. העובדה שהספר יצא בסדרת פרוזה אחרת יחד עם הכתיבה בגוף ראשון והתקופה שהוא מתאר יצרו אצלי את הרושם שמדובר פה לא ברומן אלא בספר אוטוביוגרפי של מקיואן. רק לקראת הסוף ובעקבות ראיון איתו שראי... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ההתחלה מעניינת כמו שאיאן מקיואן יודע לעניין, וכך גם הסוף, אבל האמצע... מבאס.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
המספר מנסה להתחקות אחר חייו של זוג אוהבים אירופאי, בשנים שלאחר מלחמת העולם השניה. חייהם של הזוג מהווים מעין מיקרוקוסמוס, לתהליכים החברתיים והפוליטיים באירופה של אחרי המלחמה.
היא התייאשה מהקומוניזם ובוחרת להתנתק מהעולם ולחיות את חייה כראוי, הוא דבק באידיאלים של תיקון העולם, וחי חיים ציבוריים שוקקים. היא מאמינה באלוהים, ברוחניות, עוסקת במדיטציות ובחיים טבעיים פשוטים. הוא רציונאליסט חילוני, שאינו מאמין שיש מאומה מעבר. הם אוהבים מאוד, ואף על פי כן אינם מסוגלים לחיות אחד לצד השני. כאשר ברקע מהדהד המפגש ההזוי שלה עם הכלבים השחורים, שהוא בעצם המקרה המכ... המשך לקרוא
אהבת? ![]() |
|
לא קראתי עדיין את כל ספריו של מקיואן, אבל הסופר הזה יודע להפתיע אותך כל פעם מחדש, זו הגדולה שלו, הספר הזה הוא קטן בגודלו, אך גדול באיכותו, זוהי מסה כמעט פיוטית, אולי הספר הטוב ביותר של מקיואן עצמו, הישג גדול.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|