ביקורות ספרים על הספר עיר ימים רבים (מחודש) - ספריה לעם #177
|
אני אוהב שמספרים לי סיפור, והרומן הקצר הזה לא מספק את הסחורה. יש כאן הרבה תמונות של ירושלים בתקופת המנדט, מראשיתו ועד קרוב לקיצו, אבל כמו שהלנתי במקום אחר, בקצב השיר של אותו מכור לסם: אין עלילה, אין עלילה, אין עלילה. וחבל. יש כאן יהודים ספניולים ויהודים גרמנים המכונים יקים, וערבים טובים וערבים רעים ובריטים שמרחרחים בנימוס והרבה אורנים וברושים וקרני שמש אחרונות טרם שקיעה שמשתברות בחלונות למיליוני פרודות של אור, אבל חסר האלמנט החיוני בספר שגורם לך לרצות לפתוח אותו רגע אחרי שסגרת והנחת את הסימניה בין דפיו - הרצון לדעת מה יקרה ואיך יקרה ומה יתפתח וכו'. אי... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
כמה שירים אפשר לכתוב על ירושלים?
אין סוף, אני מניחה.
כי כבר דורות שאנשים כותבים שירים על ירושלים, שירי אהבה, שירי כיסופים, שירי קינה ושירי געגועים.
גם שולמית הראבן כתבה שיר על ירושלים. על ירושלים של תקופת המנדט.
רק שבמקום לפרסם את השיר כמות שהוא, היא חילקה אותו לחלקים וברווחים הכניסה נובלה.
ואני, אני לא מבינה כלום ושום דבר בשירה. שירה דורשת מאמץ ופענוח ובסוף משאירה אותי מתוסכלת עם תחושה שלא הבנתי עד הסוף.
אז התרכזתי בנובלה, שעוסקת גם היא, איך לא, בירושלים. וברקע נמצאות הדמויות הירושלמיות: שרה אמריליו, בת למשפחה ספרדית ירושלמית מדורי דורות, שפורצת לע... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פרוזה שירתית על דמויות, משפחות, תמונות וריחות בישוב היהודי בירושלים של ימי המנדט. סיפורים אנושיים על רקע היחסים הטובים ההולכים ומתערערים עם השכנים הערבים ערב הקמת המדינה. ספר טוב.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אהבתי. ספר מעולה, מרתק ומקסים. ירושלים והמגוון האנושי שבה מככבים בסיפור אהבה לעיר זו.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
התגעגעתי לירושלים ההיא ההיא, זאת שעוד לא חוברה לה, כזאת שעוד מריחים את ריח הזיתים הכבושים והרפש בסימטאות של מחנה יהודה, הרבה לפני הטרנדיות העכשוית.
עיר ימים רבים מביאה לי את העיר במלוא עצבותה ויפעתה הזמן המנדט הבריטי, עת חיו להם לכאורה, יהודים ערבים ואנגלים בסוג של הרמוניה, זה מבקר את זה וזה מכיר את זה. אמרתי לכאורה כי מתחת כמו בהר געש רחשו והתלבנו כעסים ומתחים.
זה מרגיש שסוחבים לו את האדמה מתחת לרגליים וזה מרגיש שמגיע לו והגיעה השעה, וההוא בכלל שוטר במקום ורוצה קצת סדר ומשמעת.
שולמית הראבן המצויינת מעבירה את כל התחושות האלה דרך קורותיה של משפחה ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
שולמית הראבן לא אהבה את הכתיבה בזרם התודעה. היא אינה חודרת את מחשבות הדמויות אך מיטיבה לצייר את נפשם מתוך התבוננות רגישה.
משפחת אמריליו הספרדית השורשית ד"ר ברזל ה'עולה' הגרמני המשכיל וקפטן טוני קראותר, איש המודיעין הבריטי שנעשה מאוהב באובייקט יוצרים ביחד סיפור ב'אנחנו' המתאר את ירושלים בימי המנדט מתחילתו ועד סופו. למן הימים שבהם יוונים, יהודים וערבים מתכנסים יחד לשמוע רסיטל לפסנתר ועד ימי האימה של המאורעות וטרום המדינה כשירושלים מאבדת את תמימותה ומתכוננת למלחמה.
שולמית הראבן היא, בעיני, סופרת-על שבשל צניעותה או העדר יחסי ציבור נדחקה הצידה מתודע... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
