ביקורות ספרים על הספר המיתוס של סיזיפוס
|
למרות המסקנה שאין משמעות לחיים,
הספר מדבר אליך מאוד. בדיוק לנקודות הכואבות בחיים.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
ניסיתי לקרוא, כמעט ולא הצלחתי להבין כלום.(ואני בדרך כלל מבין ספרים קשים לקריאה כמו של פרויד או משה פלדנקרייז) קשה להבין על מה הוא מדבר כשההקשרים מדוברים כל כך בקצרה ואז באים משפטי המחץ.
ניסיתי כמה פעמים, לא הצלחתי, וויתרתי. באסה.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קאמי כבר מזמן בוחן את עניין החיים אחר המוות בגוף ראשון יחיד, אבל אולי הוא יסכים איתי שהציטוט בו פותח "הכוח האחר" של יהודית הנדל הוא גישתו האבסורדית של צבי מאירוביץ': ״לעבוד -זה לקבל את מרותו ורצונו של איזה כוח אחר, עליון, בשעה שאתה כל בוקר נתקף יאוש שאין להביעו במילים.״
את קאמי קראתי בעבר, ובכל זאת, יש משהו מרגש בכל פעם לפגוש בו. כמו מן ידיד ותיק, כן להחריד אבל כזה שחף ממניירות, כך אני חשה את קאמי בא לדבר איתנו על העולם. "המיתוס של סיזיפוס: מסה על האבסורד" נכתב בשנת 1940. כן. אתם כבר זוכרים מה היה אז באירופה. מה עמד לקרות אז בצרפת. קאמי חוזר במסה זו אל גדול הפי... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
האם לחיים האלו יש משמעות? האם יש משמעות למשהו אחד ממה שבני האדם עושים? אישית, המשמעות לדעתי היא זניחה, אבל אפשר לנסות לברוא אותה, זה הוא אומץ והתרסה כלפי החיים שהם סבל אחד גדול. אני בוחר לחיות עם העובדה שיש אבסורד וזה לא עומד להשתנות, הספסל שמצוי קרוב לכניסה לבית שלי לא יהפוך להיות אל שמת בעבור האנושות על הצלב, ייתכן ולא אזכה כמו אברהם לארח את שלוש המלאכים, באותו יום חם, היום שבו אברהם חזה באלוהים ושוחח עימו, העולם דפוק וזה לא עומד להשתנות. אנחנו, וזה כבר ידוע הרבה זמן, לא במרכזו של היקום.
האדם יכול לאחוז בראשו מרוב ייאוש לשמע דברים אלו, וליבו יכבד עליו,... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
על אלבר קאמי אין צורך גדול להרחיב, גדולתו ידועה בכל ולכל, תובנותיו העמוקות עומדות בגאון ועודנן משפיעות ומעוררות תגובות ופרשנויות, אבל עבורי יותר מהכל הוא נפש קרובה. לעיתים די נדירות פוגש אדם בטקסטים מכוננים לחייו, כאלו שהבעירו את נשמתו, שהיו עבורו כמגע צורב של ברזל רותח, ומאידך, וזהו צידו השני של אותו המטבע, וגם הוא קורה לעיתים די נדירות, פוגש אדם בטקסטים וברעיונות שנוגעים בנפשו ומשמשים לה כמרגוע, כמזור שמשקיט ומנמיך את הבערה הגועשת ומשמש כממלא החסר. עבורי, או על כל פנים אז, בקריאתי הראשונה, המיתוס של סיזיפוס שימש כצד השני של המטבע, הוא הצד המרגיע בע... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מסה מבריקה. מלאה תובנות מקיפות, עמוקות וחכמות כל כך אודות קיומנו, אודות ההתמודדות עם קיומנו האבסורדי והבלתי אפשרי.
אני רשאי להרחיב בעניין הספר, בעניינה של המסה החכמה עמוסת התובנות הזו, אבל אני חושב שהפעם יהיה זה מיותר, אסכם בכך שמדובר במסמך מכונן בחיי.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הקריאה ב"מיתוס של סיזיפוס" היא קריאה מגוונת. חלקים מסויימים נקראים בשקיקה ובהומור, תוך פרצי צחוק בלתי-נשלטים ודחף עז לשתף אדם נוסף במשפט או פסקה מסויימת שמרחפת מעליהם עננה של גאונות או חדות הבחנה. חלקים אחרים, לעומתם, נקראים באופן איטי ומדוקדק תוך נסיון לזהות את השמות, הגישות הפילוסופיות ויצירות הספרות השונות - חלקן מוכרות יותר וחלקן פחות. לסיכום, זהו ספר נהדר השופך אור על אחת הסוגיות המעניינות והמודחקות ביותר בחיינו - היא סוגיית היחס שבין התקוות והציפיות שלנו לבין המציאות.... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים האהובים עליי.
קראתי אותו פעמיים, הפעם השניה הייתה אחרי שנתיים בערך, כשכבר שכחתי את הרוב ועלה בי שוב הרצון להזדהות עם הדיון הקיומי הנצחי. הזדהות כנראה היא מילת המפתח כאן- והסיבה בגללה אני כל כך מתחברת לקאמי ולכתיבה שלו- בעיית ההתאבדות ומשמעות קיומנו תמיד תהיה עניין רלוונטי. אפשר שאני אפילו מוצאת איזושהי הקלה בעובדה שהוא דן במחשבותיי בצורה כל כך רהוטה ומנחמת באיזשהו אופן. ממליצה למתחבטים שבינינו. ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את "המיתוס של סיזיפוס" הייתי מסכם באפוריזם אחד.
אקסיסטנציאליזם אופטימי: לשאול מה הטעם בחיים אם ממילא נמות, הוא כמו לשאול מה הטעם לאכול אם ממילא נהיה רעבים. אבסורד הוא להתכחש לכוח החיים הממלא את הרוח והגוף.
הספר טרחני ומייגע לטעמי ובקלות ניתן לטעות בו ולבלבל בין המסרים, הייתרון היחיד שמצאתי בו הוא אוסף הגדרות ועובדות שקשורות להיסטוריה של הפילוסופיה.
נ.ב
אפוריזם דומה במשמעותו לאפוריזם למעלה נאמר על ידי סארטר או קאמי, או אף אחד מהם אני לא בטוח, בכל מקרה....גם הוא מבטא ועונה בקצרה ובתמציתיות על שאלות קיומיות אשר קיבלו תשובות באורך של מאות עמוד... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התחלתי לקרוא את הספר לפחות שש פעמים. תמיד חזרתי להתחלה.
כנראה שמתפתח אצלי תסביך סיזיפוס...... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התאבדות היא אנוכיות. התאבדות היא חטא. אם כן, מה יעשה בן אדם שמאס בחייו ולא מוצא שום משמעות לחייו ? בספר ניתנת תשובה פילוסופית עד מאוד. זה ספר לא קל לקריאה משתי בחינות, 1. השפה מאוד גבוהה, מאוד פילוסופית וכמעט בלתי מובנת (ז"א ספר כבד לנשמות פילוסופיות) 2. נושא ההתאבדות הוא אף פעם לא נושא שקל להתמודד איתו. לכל אורך הקריאה ליוותה אותי עצבות, אך הרצון לדעת יותר הוא שהניע אותי להמשיך הלאה.
ספר מאוד מעניין, מרתק - כדאי לשקוע בו, אבל לא יותר מדי. הוא באמת שווה קריאה.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"יש רק שאלה פילוסופית אחת אשר שווה תמודדות - מדוע לא להתאבד ? כך (יציטוט מהזיכרון ) מתחיל הספר . מדהים .
הספר נותן תשובה ראציונאלית ומגובשת לכל אלו המחפשים מפלט ארצי בקיום האנושי בגבולותיו הסמויים והנגלים של החופש אליו אנו מוטלים מדיד יום ביומו .... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
