ביקורות ספרים על הספר על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה
|
"אז ילדת בגיל עשרים?" שואלת פתאום הבת שלי. היא עוד מעט בת עשר.
אני ליד הכיור והיא אמורה להכין שיעורים על שולחן המטבח.
"עשרים ואחת וחצי" אני עונה, "ושבעה חודשים בעצם".
"זה ממש צעיר" היא אומרת, מהורהרת.
"זה בגיל שעוד סופרים את החצי" אומר הבן שלי, זה שנולד כשהייתי בת עשרים ואחת ושבעה חודשים ועכשיו מטלטל מחבת מעל הכיריים, מקפיץ בצלצלי פנינה כבושים בתחמיץ ומוסיף עלי תרד, מכין לעצמו ארוחת בוקר מאוחרת.
ילדתי באמצע 1991, קצת אחרי מלחמת המפרץ הראשונה, וגרתי עם התינוק שלי בסוקולוב פינת ישעיהו, בבניין משונה מיועד להריסה. מתחת למרפסת המתפרקת שקקה העיר, שכמו כל ילידת ... המשך לקרוא
47 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
אני לא אכביר במילים, כי אין זו דרכו של קארבר.
זהו הקובץ הראשון של סיפוריו שאני קורא וגיליתי דבר מה מעניין לגביו. הוא מרתיע. הוא מרתיע, אבל אם תתנו לו להתקרב, אם תמשיכו לקרוא את סיפוריו למרות הרתיעה, תזכו בחבר חדש. אחד מלנכולי ופסימי לרוב, אבל גם דעתן, משעשע לפרקים ולפעמים, כמו שאמרו כבר לפניי, חסר פואנטה לחלוטין. לכולנו יש את החבר הזה שאנחנו רוצים לשמוע את הסיפורים שלו, לא משנה כמה משעממים הם בעצם או אם אין להם איזושהי נקודה פנימית בכלל. אם תרשו לעצמכם לאמץ את קארבר אל ליבכם, כנראה שהוא יהיה החבר הזה. הוא יעסיק אתכם גם שעות אחרי שהוא הפסיק בכלל לדבר, ואם ז... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הסיפורים של קארבר הם חסרי פואנטה, לא קורה בהם כמעט דבר, סתומים. משהו אצלך בפנים מרגיש, אבל אתה לא מצליח להצביע מהו. אתה יודע שקראת סיפור טוב כאשר אתה נזכר בו לאחר זמן ופתאום הוא מתקשר לך למשהו אחר.... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני אוהבת את הסופר הזה.
הוא אמן של סיפורים ונובלות קצרות. אני נשארת עם הלשון בחוץ כשהוא מפתיע אותי ברבים מסיפוריו, בסוף ולפרקים באמצע הסיפור.
למי שרוצה לכתוב סיפורים קצרים, יחד עם ויליאם פוקנר, מול היערות של א. ב. יהושוע עם קנז ועם ישעיהו קורן על המדף - קחו דוגמה איך ולימדו לכתוב.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לכל אוהבי הסיפור הקצר ספר חובה.
קארבר בסגנון ריאלסטי, מתאר סיטואציות בשפה פשוטה, קרה ולכאורה מרוחקת, אבל פוגע בדיוק במקומות שגורמים לקורא להתכווץ. סיפורים מלאים ברגש על יחסים בין אנשים.
מדהים עד כמה הכתיבה, גם במגבלות התרגום, טובה בהרבה מהסופרים המוכרים יותר של הסגנון הזה בארץ.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא יודע למה ואיך, אבל מאז ומתמיד, סוגת הסיפורים הקצרים לא עשתה לי את זה ולא משכה אותי אליה. תמיד העדפתי את הרומנים המלאים (ואין באמירתי זאת לומר שהסיפורים הקצרים הם זניחים לעומת הרומנים). לבלות יותר עם הגיבורים, להתגורר יותר זמן באותו עולם וכו', זה מה שאני מחפש, וזה מה שכן מושך אותי. אבל, מן הסתם, כמו בכל דבר, ישנם היוצאים מן הכלל, שבראשם עומד ריימונד קארבר, ובעיקר קובץ הסיפורים שלו "על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה", שעל אף החסרונות (מבחינתי, מבחינתי) של הסיפור הקצר, דילג מעל כל הציפיות המפקפקות שלי כשאני מגיע לקובץ סיפורים כלשהו. הכתיבה של קארבר... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
למרבה ההפתעה, קארבר לא מוכר למרבית הקוראים בארץ. וזה חבל, כי לעניות דעתי הוא אחד הסופרים האחרונים ששינו את הכתיבה ולקחו אותה לכיוון חדש. ומעל לכל, הוא פשוט מרגש מאוד.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אם תרצה לדעת מניין ינקו קרת וחבריו את מהפכת הספרות הרזה בספורת הישראלית - קרא את קארבר. הסיפורים הקצרים של קארבר כתובים בכשרון נדיר, בתמצות גאוני, באיפוק מדויק שאינו מסגיר דלות (כמקצת מחקייניו) אלא עושר רגשי הנזהר מגלישה לרגשנות. חובה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|