ביקורות ספרים על הספר השוקעים והניצולים - חלק שלישי אחרי ההפוגה - ספרית אופקים #163
|
|
|
|
אפריל 2016 - אושוויץ, מחנה 1 - הוא עמד שם, בין קבוצת התלמידים. נמוך וזקוף, בן 91, לרגעים מבט הפלדה שלו כבוי לרגעים נרגש עד דמעות לעתים רועד. עומד ביניהם ומספר להם על אותם הימים שאינו מצליח לשכוח. הוא היה בן גילם, שם במחנה המוות, אליו נלקח, כך נזכר, ב”שילוח” ביום 15 במארס 1940, עת הועלה על קרון הרכבת. יום רוחות עזות, כפור אפור ומושלג היה, הוא נזכר. השילוח, יצא מרציף 17 בברלין. גם הם נזכרים, לפני ארבעה ימים בדרכנו לפולין, עצרנו ברציף 17 שבגרונוולד, במזרח ברלין. יחד איתו ראינו את לוחית המתכת עדת-עד המנציחה את השילוח בו הוא נלקח. חלפנו על פני כל הלוחיות ההמעידות בדממה על ... המשך לקרוא
42 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
פרימו לוי חוזר ומנתח את החוויה שלו באושוויץ, ממרחק זמן וללא הסיפור האישי, כפי שהופיע ב"הזהו אדם?" .
היכולת המבורכת שלו להנתק מהזוועה, להתבונן ולהבין פועמת ביצירה זו כמו בקודמותיה והוא מישיר מבט אליה ומעניק לקורא משנה צלולה וסדורה.
לאור מותו זמן לא רב אחרי הכתיבה, "השוקעים והניצולים" יכול להקרא כצוואה או לחילופין כפרידה, היה שלום, על כן, סופר יקר.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספרון זה העומד לפנינו גודלו כנובלה. תוכנו והתחושה שהוא מעניק גודלם כגודל השואה. מבחינה זו, הספר הוא ארוע רב חשיבות.
הספר נכתב כ-40 שנה לאחר "הזהו אדם?", תיעוד חוויותיו של פרימו לוי במפעל בונה שבמחנה מונוביץ-אושוויץ. ב-40 שנים אלה חווה פרימו לוי התכתבות כזו או אחרת, שמקצתה מתוארת בספר שלפנינו, אם אנשים שונים שכתבו לו בעקבות ספרו הראשון. לוי מבחין בהתרחקות זיכרון השואה, בדהיית החוויה בתודעה האנושית ובקושי להביא את גודל הארוע בפני אנשים שהם דור שני ושלישי שלאחר השואה. במקום מסויים מציין לוי שאנשים מנסים לעשות הקבלה בין פספוס ארוחה תמימה לבין הרעב ששרר ב... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי אותו מיד אחרי "הזהו אדם" כי השאלה נשארה תלויה באויר.
הנסיון להבין משותף לכל משתתפי מסע הבלהות המיטלטל שעברו הקוראים.
האם הצליח לחדור לנשמתו המעוותת של השטן אני לא בטוח, מה שכן ברור שאותו שטן לא מעוניין בתשובה והוא אורב לכולנו בסיבוב הבא.
אפיזודה מזעזעת מהספר לא מרפה ממני, מדובר בנערה בת 16 שהצליחה (לא יאומן) לשרוד את תא הגזים כנראה שזה המקרה היחיד שקרה וגם תועד , הגרמנים הנדהמים כמובן שלא חסו על חייה והיא נרצחה באחזריות לאחר זמן קצר והושלכה לקרימטוריום.
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר המשך ל"הזהו אדם"
פרימו לוי עונה על השאלות שנותרו פתוחות ומספר את התחושות של מי שניצל בראיה הרבה יותר רחבה 40 שנה לאחר אושוויץ.
למי שקרא את הזהו אדם מומלץ לקרוא ספר זה.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר כל כך חכם, ודווקא בגלל שהוא כתוב בצורת מסה, כל השאלות שהוא מעלה נענות בצורה כל כך ישירה (בלי פיתולי עלילה וכו') הישירות והיושרה האלה מעבירים באופן מאוד רגשי ופילוסופי הדים של החוויה שעבר פרימו לוי.
אגב, בעיני, ואני מניחה שאני בדעת מיעוט, זה ספר טוב הרבה יותר מהטבלא המחזורית.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
