ביקורות ספרים על הספר אדום - ספריה לעם #635
|
"החיים המחורבנים האלה. לא יכול להיות שזה כל מה שיש".
בין ספר לספר אני משתדלת להחליף אווירה, יבשת, תקופה, כל מה שאפשר כדי שכלום לא יהיה דומה. הפעם, בלי ששמתי לב, אולי מפני שאת הספר הקודם לא מאד אהבתי, נשארתי בגרמניה של אחרי המלחמה. טוב שנשארתי.
זה לא ספר על גרמניה. כלומר, גם, אבל זה בעיקר ספר על החיים שלי, על החיים של החברים שלי, ששרו בשנות הנעורים את האינטרנציונל בכנסים של הנוער העובד והלומד, שצעדו באחד במאי מרחוב ארלוזורוב עד לעירייה, שהלכו בכל יום חמישי להרקדה בקן וישבו בכל המועצות והאמינו שהם באמת יכולים לתקן את העולם, ואז הלכו ולמדו משהו ורכשו איזו ... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
אדום- אווה טים, הוצאת עם עובד, 2011
על אהבה, מוות ושאלת המשמעות
כנגן ומבקר ג'ז, גיבור הספר תומאס, כותב ספר על הצבע האדום אך מתפרנס מנשיאת הספדים. כיוון שהמתים אינם מוכרים לו הרי שהוא חייב ללמוד אודותיהם מקרוביהם וחבריהם ולעתים אף לערוך חקירה בלשית לצורך הכנת ההספד. כזה הוא גם המקרה כאשר הוא מוזמן להספיד אחד בשם אשנברגר אשר ביקש זאת במפורש בצוואתו. תומאס מגלה שהוא הכיר את אשנברגר בעבר כאשר נשא שם שונה. בנעוריהם שניהם היו קומוניסטים ויחד חילקו כרוזים והשתתפו בהפגנות נגד מלחמת וייטנאם- זהו היבט אחר על האדום. הגיבור בשנות החמישים לחייו שהינו גרוש מנהל... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
גב הספר נשמע מבטיח. להט מהפכני יכול להיות תבלין מצויין ולפעמים יכול אפילו להפוך למנה עיקרית מופתית ובת אלמוות (שדים של דוסטוייבסקי, הטוב בכתביו בעיני). כאן, לעומת זאת אנחנו מדברים בעיקר על מה שנשאר מהגחלת, שהיתה פעם להבה, וזה לא הרבה.
כאן הלהט הזה הוא תבלין. זה פחות ספר על מהפכן לשעבר, זה יותר ספר על הזדקנות, והזדמנות אחרונה לאהבה, לאש, לכל מה שהצבע האדום מסמל לפני שהגיל יהפוך את הכל לנוסטלגי. הבלחות העבר כאן לא מאירות באור מקורי במיוחד את התקופה או את רוח האנרכיה, גם תיאורי ההתפכחות - שמענו על זה כבר קודם וגם המספר יודע ששמענו.
הכתיבה כאן יפה, זה מספיק... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|