ביקורות ספרים על הספר מכונת הנצח של אלכס
ישב אצלי על המדף הרבה זמן.
ופשוט לא היה לי משהו מעניין אז החלטתי שזה הזמן. יש לו סיפור מעניין שרץ ב-2 תקופות.
תקופה שבה טלי או בשם הגנאי לדעתי, דובה, תיכוניסטית וזמן שהיא חיילת...
הספר בעצם מתקדם לתקופה שבה טלי מחפשת את אלכס, שהיה חבר ילדות שלה וכל הזמן נשאר כמו צל, עבר, שהיא לא יכולה להתקדם הלאה.
הספר נגמר מוזר ולא אספר לכם איך, אבל.... וכאן האבל, שווה קריאה.
הגר ינאי יודעת לכתוב לדעתי בצורה מותחת והעלילה מאוד זורמת.
למרוטת שהוא חיכה על המדף היה שווה.
ממליצה.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
בן זוגי נוהג לאמר: "ההבדל בין גאון למפגר הוא שגאון הופך כל דבר מסובך לפשוט ומפגר הופך כל דבר פשוט למסובך"
המשוואה הזאת קצת רופפת מבחינה לוגית ואני אעבור על זה בשתיקה כי אני מוכנה לבלוע כשלים לוגיים על בטן ריקה בלי להניד עפעף, אלא שכאן, כשזה מופנה כלפי, די ברור שאני לא הגאון.
היכולת המפוקפקת להפוך פשוט למסובך מלווה אותי פחות או יותר מאז שאני זוכרת את עצמי וכך גם את טל, המכונה דובה, הדמות הראשית בספר הזה.
ולא רק זה- היא לא ממש מסתדרת עם מסגרות, היא משתמשת באוכל כמזור לחרדה, היא כבדת משקל ומגושמת, חכמה אך נוהגת בטפשות, כישרונית אבל נלחמת עם עצמה ללא הרף וה... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
למרות שהספר הזה קצת הזוי, היה משהו שגרם לי להזדהות איתו. נדמה לי שזו היתה הדמות של גיא, שמזכיר את כל אותם קצינים יפים שמסובבים את כל הבסיס על האצבע ובעיקר את הבנות שבהם...
כמו שנאמר לפניי, הדמות של אלכס היתה די שטחית וככל שעבר הזמן היה לי קשה להבין למה דובה כל כך ננעלת עליו, בעיקר כשברור שהוא לא מסוגל להחזיר לה מבחינה רגשית.
לא הספר הכי טוב שקראתי, זה בטוח. אבל יש לו קסם משלו :)... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר מקסים ורגיש המספר את סיפורה של דובה (זה השם שהשתרש מילדותה, בשל מראה החיצוני) שאינה מצליחה למצוא את מקומה בעולם האנושי המורכב.
דובה לא יודעת איזה חיים היא מחפשת- חיי גדולה ופרסום כציירת מפורסמת או חיים קטנים, חיי עמל וצניעות כמו של הוריה? והאם יש משהו באמצע?
הספר מלווה את דובה בחיפוש דרך שתי מערכות יחסים- אלכס, גאון צעיר ומסתורי שהכירה בתיכון ונעלם, וגיא- קצין כריזמטי ונמרץ המתעקש להוציא את דובה משיריונה.
הסיפור לא נופל לקלישאות של ודובה לא מסתדרת בלי להיות בעלת בעיה רשמית. היא פשוט מתקשה לראות את הטוב באנשים הרגילים, בחים הפשוטים. העולם שלה קצת ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
את "מכונת הנצח" קראתי לראשונה בכיתה יב'. אני זוכרת שאהבתי אותו מאוד, אבל גם שמאוד הסתייגתי מהדמויות שבו.
עכשיו, בקריאה שנייה, אני מבינה גם למה היה לי כל כך קשה להתחבר אליהן, ובעיקר לדמות הראשית - טל, המכונה בפי כל, ובעיקר בפי עצמה - דובה.
הדמות של דובה היא דמות לחלוטין לא מושכת. להבדיל מסופרות אחרות שכותבות מישהי שהיא מלאה אבל בטוחה בעצמה, או מלאה אבל מרזה באופן פלא לקראת הסוף, הגר ינאי כותבת דמות עוקצנית וכעוסה מההתחלה עד הסוף. אצל ינאי אין את המהפך הפיזי שתמיד אומרים לנו שחייבים בשביל סוף טוב, אין פשרות ונראה בהתחלה שגם אין במה להתאהב.
דובה היא בחורה... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
איכשהו התקציר גרם לי לדמות את הספר הזה למשהו אחר לגמרי, ובמידה מסוימת באמת שאין קשר בין מה שכתוב בו לבין הסיפור האמיתי, שנראה לי שאפילו לא הבנתי את כולו. ציפיתי לסיפור נחמד, קצת קליל וקצת דרמטי, אבל יש בו יותר מזה.... המשך לקרוא
אהבת? ![]() |
|
|
|