ביקורות ספרים על הספר ויהי בוקר - סדרה לספרות יפה #

אני לא יודעת אם עוד מעדכנים דברים כמו כריכות ספרים באתר הזה, כי הספר שאני קראתי כרוך בכריכה אחרת, עם תמונה שונה ועם כיתוב "ועכשיו הסרט". אבל ממצב העניינים באתר וכמות הניתוקים שהיו השבוע אני מניחה שעדכון כריכות זה הדבר האחרון שמעניין אנשים. בכלל נהיה מרתק ומרגש לפתוח את האתר בבוקר ולהמר אם יופיע או לא, ואז המתנה לריענון הדף כי אולי משהו ישתנה. זה מאוד מעניין המקום הזה, כשדברים שנראים לנו מובנים מאליהם פתאום משתבשים ומשתנים וצריך לעשות חישוב מסלול מנטלי מחודש, וזה לא כל כך פשוט. זה מה שקורה בספר הזה לגיבור של הספר, מספר בגוף ראשון שאינו מזוהה בשמו. הוא... המשך לקרוא

נצחיה

קם לו אדם בבוקר. מתרחץ. מתלבש. שותה כוס קפה. חוטף איזה ביסקוויט. מחליף כמה מילים עם האישה. לוקח מפתחות, נייד, תיק וילדים ונכנס לאוטו. מדליק רדיו ומזגן. מפזר את הילדים בגן. ממשיך לכיוון היציאה הדרומית מהיישוב בדרך לעבודה. אבל מה זה? אין יציאה. וגם לא כניסה. הדרכים חסומות. אין יוצא ואין בא. לא ברכב ולא ברגל. אז אולי ביציאה השנייה, הצפונית? לא. גם לא. גם לא באף אחת אחרת. עוצר. סגר. בן לילה הפך הישוב שלו למלכותי. מלכותי איך? כי יש לו כתר. יש כתר מסביבו. הכל סגור ומסוגר. גדרות. מחסומים. תלתליות. בטונדות. וזה רק בקו הראשון, הפנימי. בקו השני יש טנקים. וחיילים עם ... המשך לקרוא

שונרא החתול

ספר המביא לנו הקוראים הצצה קטנה למה שקרה, ועדיין קורה בהסלמות השונות בצד השני. סייד קשוע מצליח לכתוב מציאות בצורה ששואבת אותך לתוכה- כתיבה קלילה וזורמת אך עם זאת מאוד עמוקה. ** אזהרת ספוילר ** הדירוג כמעט וירד ל-4 בעקבות הפרקים האחרונים והקיטשיות של 'נו באמת, זה נגמר בהסכם שלום?', אבל אז הטוויסט שכל כך רלוונטי- אוקיי אז יש הסכם שלום, לאיזה צד אני (אותו הערבי הישראלי) בכלל מרגיש מחובר יותר? לאיזה צד אני רוצה להשתייך? בניית הזהות של כל אדם שהוא בעולם מאוד מורכבת, מי אני קודם: אישה? יהודיה? ישראלית? שמאלנית? אשת חינוך? אולי בכלל אני מוגדרת על ידי המשפחה שלי,... המשך לקרוא

יעל

אם אלבר קאמי היה כותב את 'המיתוס של סיזיפוס' היום, בוודאות שמו של קשוע היה זוכה לאזכורים נשנים בספרו. הספר אינו חף מחסרונות, אך בכמה דפים הוא מחזיק בשבריריות בטוחה, בכנות ובמודעות עצמית, את מורכבותו של הקונפליקט הערבי-ישראלי. בקיצור, כדאי וחשוב לקרוא.... המשך לקרוא

ריקי

אני אוהב את סייד קשוע. אני אוהב את האירוניה, ההומור, הכנות. בעיקר את הכנות. כל השיח על יחסי יהודים-ערבים נגוע לרוב בהמון אג'נדה, אבל קשוע מצליח לבסס הרבה אמון אצל הקורא או הצופה ע"י שיקוף המציאות כפי שכולנו מכירים אותה מחיי היומיום. מציאות שלא מסוננת, מעוותת או מזוקקת ע"י פוליטיקאים ותקשורת. אצלי לפחות, כאשר יש אמון, נופלות חומות המגננה ויש פתיחות גדולה הרבה יותר לקבלת ביקורת. למרות שקראתי בעבר את "גוף שני יחיד" ולא התלהבתי, לאחר שצפיתי בסרט "ערבים רוקדים" המצויין (שהתסריט שלו הוא בעצם שילוב של שני הספרים "גוף שני יחיד" ו"ערבים רוקדים") התחשק לי מאוד לקרו... המשך לקרוא

shauil

הספר נותן הצצה לעולמם של הערבים הישראלים החיים בתוך כפרים וערים בתוך שטחה הריבוני של ישראל. הצצה כנה להלך רוחם, ואפילו יחסם אל ערביי השטחים. נהניתי מאד מהקריאה. סייד קשוע הצליח להדגיש כמה הפתרון לסכסוך רחוק. למרות העובדה שהוא כותב בעברית ופונה לקהל ישראלי (יהודי ברובו, סטטיסטית) - הרי ברור שהוא מתאר מציאות אפוקליפטית שמבטאת באופן דיי ברור את הסלידה שלו מהפתרונות הקונבנציונאליים המוצעים כיום לציבור בארץ. מומלץ לקרוא את הספר עד הסוף (בניגוד ל"גוף שני יחיד", שבו הסוף רק הורס), ולקבל תובנות חדשות על הסכסוך. ... המשך לקרוא

dannah

- כתוב היטב, מעניין ובעברית משובחת (עמי ע.)... המשך לקרוא

ספריית מגדלים

הגעתי לסופר הזה בגלל שהוא התסריטאי של "עבודה ערבית",אחת התוכניות הטובות והמושקעות ביותר שיצא לי להתקל בהן. אני תמיד נותנת "פור" לספרים מציאותיים ולכן זו לא הייתה הקריאה הכי קולחת, הדמות הראשית לא כ"כ מפותחת, אתה קורא מה עובר עליה אבל פחות מי היא בעצם הדמות הזאת. אבל מכיוון שמדובר במציאות (למרות שהאירועים בדויים ולא התרחשו, ברור למי שחי פה שהם בעצם כן התרחשו או היו יכולים להתרחש במלואם בלי לשנות סדרי עולם) והסוף מהפנט זהו ספר ראוי ביותר לקריאה. אם מישהו יקח את הכפפה ויכתוב תסריט, תוך כדי פיתוח טוב יותר של הדמויות הראשיות, אני מאמינה שנוכל לקבל סרט עם שב... המשך לקרוא

שירה36

עוצר בכפר ערבי בתוך קו הירוק משפחות מתמודדות בכפר ללא חשמל מים פחי אשפה נערמו ואגירת מזון לתקופת העוצר . נהנתי וזרמתי בקריאה היתה לי אמפטיה והזדהות. ... המשך לקרוא

מילה

הספר הזה עורר ביקורת נחרצת מצידם של רבים מהמגזר הערבי, בשל היחודיות שבו והאומץ להעלות ביקורת נוקבת לאופי ההתנהגות והקונפלקטים הפנימיים של אנשי המגזר. סייד לראשונה מציג שיח נפשי של כל אחד ואחד מאתנו, למרות שלא אמרנו את זה אף פעם. בספרות הערבית נעדר אקט של ביקורת עצמית ולכן סייד משתקף כמשת"פ או כנכנע לשלטון, למרות המסרים הברורים בספרו שמופנים לישראליים ולא לערבים במיוחד. לדעתי זה ספר מהמם ומרתק, המלצה , לא ניתן לקרוא את הספר בלי דעות קדומות על המגזר, זה עובד. ... המשך לקרוא

חוסרי

הסיטואציה המתוארת בספר כל כך לא משכנעת, שרק הסוף המפתיע מצליח לסגור את המעגל ולהסביר את המוזרות הכללית. בסגנון עתונאי יבש ומרוחק מצליח סייד קשוע לזעזע את הקורא הנבוך, שלא מצליח להבין מאיפה זה בא. בשורה התחתונה - נקודת מבט מעניינת על הציבור הערבי ישראלי. מספק חומר למחשבה ורצון לדו קיום.... המשך לקרוא

גלית