ביקורות ספרים על הספר הזקן והים (2000)
|
|
|
|
הזקן והים.
כפתיחה לחוות דעת הוגנת, אומר ואתוודה שככלל אני אינני חובב גדול של כתבי המינגווי.
כרך 10 הסיפורים הקצרים, למי צלצלו הפעמונים, איים בזרם - כולם מכתביו המפורסמים, ויש לומר גם המוערכים אך אינם מן האהובים עליי.
ואילו הזקן והים, הנובלה שבמרכזה נמצא מי שלפני שהוא זקן ודייג ׳ביש-גדא׳, אלמן ואדיב, הוא אדם בודד, בודד מאוד, זו נובלה שאני אוהב מאוד וקרובה לליבי.
מלחמתו של האדם הבודד על תחושת ההצלחה וההכרה, על כך שהוא עוד לא פורש סופית מן ההצלחות וההישגים, היא מלחמה מרגשת ונוגעת ללב, ומלחמתו של סנטיאגו הדייג הקובני היא מלחמה שכתובה טוב מאוד בידי המינ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
תשמעו אני לא יודע. אמנם אין זו אמרה שמתארת התפעלות רבה, אבל דווקא הייתה לי התפעלות מהספר הזה. ועדיין אני לא יודע, כי צורתו יפהפייה ותוכנו הוא אחר מיפהפה. דומה שהוא מונח כדי לתת תמיכה לצורה של המינגווי לספר.
ומכיוון שאני משוחד באהבת צורות שמימיות של כתיבה, אני חושב שבכללותו הספר יפה. טוב שיסופרו נסיונות הדייג של הזקן והחברות שלו עם הנער מאשר שנדע אותן. זה אינו מפעים כשלעצמו, זה יעבוד רק כיסופר. וכשמדובר בצורה שמבשלת בהרמוניה זקן ים וקמעה מרוח הנעורים, לא צריך הרבה יותר מזה כדי לגרום לי לאיזו הרגשה נעימה.
אחדות כל הגורמים האלה, אני חושב, כה מתבקשת, שהמ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הכל התחיל ביום בהיר אחד לפני כמעט שנתיים. טיילתי ברחובות יפו ונתקלתי בארגז קרטון מלא בספרים ישנים ונושנים, שכנראה יועד לכל עובר אורח סקרן או למאספי הפסולת.
אילו הדבר היה באפשרותי הייתי אוספת בשמחה את כל הספרים העזובים לביתי, אך נתתי לעצמי לבחור רק בספר אחד.
בעודי בוחנת את הספרים הכמעט ארכאיים, צדה את מבטי הכותרת "הזקן והים". הרגשתי שמדובר בגורל מפני שהספר הזה, כמו גם הסופר שכתב אותו, סיקרן אותי כבר זמן רב.
הרמתי את הספר המקומט, כריכתו דהויה ודפיו פגומים מעט אך עדיין שלמים ומפיצים את אותו ריח אהוב של ספר ישן, וחיוך עלה על פני.
מאז חלף לו חודש, ועוד חוד... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"איש זקן היה והיה דג לו לבדו בבוצית בזרם הגולף וכבר שמונים וארבעה ימים לא צד אפילו דג אחד." (עמוד 5). כך נפתחת הנובלה "הזקן והים" מאת ארנסט המינגוויי, המספרת את סיפורו של דייג קובני זקן הנאבק להוציא לפועל את הדיג האחרון שלו. כאשר בחכתו נתפס דג חנית ענק, הוא נאבק לשמור עליו: "ועכשיו מחובר היה אל דג גדול מכל אשר ראה מעודו, גדול מכל אשר שמע מעודו" (עמוד 67). הדייג בספר מייצג את הנאצל באדם: "אבל בן-אדם לא נוצר לתבוסות,' אמר. 'בן-אדם אפשר להשמיד אבל לא להביס." (עמוד 97). , הדג מייצג כמובן את הנאצל בטבע. המאבק מגלם במשמעותו את המאבק בין המין האנושי לבין איתני הטבע, את המאב... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
