ביקורות ספרים על הספר לילה ועוד לילה

חתולי רחוב כתיקון לשואה על ספסל הרחוב, ישבה נערה ספק ילדה יפיפייה, היא מתחה את רגליה קדימה בסוג של נרפות, לאורכם היה שרוע חתול רחוב יפיפה, ג'ינג'י זהוב, עם פרווה מלאה ומטופחת וזנב סמור, חשדן וגאה, השומר מרחק מאנשים. ולכן פניתי לנערה, איך זה שהוא מתמסר לך בקלות כזאת? אני ואימי מאכילות את חתולי השכונה. הנה אימה שלי בדיוק מאכילה אותם, היא הצביע לעבר אישה מטופחת שאחזה שקית אוכל וערמה לכל חתול את המנה שלו. למה את מאכילה כל כך הרבה חתולים? שאלתי (אני מאכיל רק שישה חתולים את שלי, ועוד חמישה חתולי רחוב) והיא ענתה תשובה שהפתיעה אותי ועליה חשבתי עוד זמן רב, כי מדוב... המשך לקרוא

רץ

עוד ספר מצוין של אהרן אפלפלד, מן הכותבים הכי מוכשרים, הכי מרגשים, הכי ייחודיים בסגנונם שחיו אי פעם. הספר נגע בי כל כך. הזדהיתי מאוד עם ניצולי השואה שבספר, על מורכבותם ויופיים וטוב ליבם ורגישותם הרבה כלפי האחר. פשוט הרגשתי חיבור עמוק אל הדמויות. נגעו ללבי המפגשים של דרי הפנסיון בפרוזדור מפאת הקושי שלהם להירדם בגלל זיכרונות האימה מהשואה. נגע ללבי שצילה, בת זוגו של גיבור הספר, יכולה להירדם רק על הכורסה. זה היה פשוט נוגע ללב. זהו ספר מצוין, מרגש, ענק - כמו כל יצירתו המעולה של אפלפלד. ורק הערה קטנה: בספר היו שתי מילים שנראו לי כטעויות הגהה קטנות, ואציין א... המשך לקרוא

פסיכולוגית

מנפרד מתאר לפנינו את השנתיים האחרונות לחייו בפנסיון של הגברת פראכט, ייקית המחזיקה פנסיון ברחביה הירושלמית. בפנסיון זה מתגוררים ניצולי שואה ממזרח אירופה, דוברי יידיש, שפה שהגב' פראכט בזה לה ולדובריה, המעריצים שפה זו. זהו פנסיון שדייריו חובקים בקרבם את הסבל של יוצאי המחנות, חולמים בלילה את סיוטי העבר, בוחרים לגור בפנסיון בין דיירים דומים ובכך להקל על הסבל. לכל דייר שריטה משלו ולרובם שריטות דומות. למנפרד המספר שריטה חדשה יחסית, הרצון לתרום חצי מרכושו למען הצלת שפת היידיש בכך שיקימו עיתון שיחייה ויפיץ את השפה בארץ ובעולם. הועד להצלת השפה מסרב לקבל את... המשך לקרוא

מורי