ביקורות ספרים על הספר ערבים רוקדים





ביקורות ספרים על הספר ערבים רוקדים


מיין לפי: הצג כ:

"מה, את לא יודעת?", כך אחותי המאוד-קטנה, "לא למדת כבר בחיים שלא קוראים שני ספרים של אותו כותב? בטח שלא עושים את זה כשמאוד נהנית מהספר הראשון שקראת?". לא, לא ידעתי. אבל רגע, אמרתי לה, לסטיינבק יש כמה ספרים טובים. וגם מאיר שלו, כל מה שהוא כותב הוא טוב. וגם.... לא יודעת נגמרו לי הדוגמאות. "זהו" אמרה אחותי המאוד קטנה. זה מה שאמרתי. כאן חשוב לציין שאחותי המאוד קטנה זכתה לכינוי זה כי היא מאוד קטנה. היא היתה תינוקת כשהתחתנתי. לכן איכשהו התרגלתי שהיא מאוד קטנה, וקשה לי לקלוט שבינתיים היא גדלה והתבגרה, ועכשיו יש לה גם דברים שרצוי וראוי להקשיב להם. כפי שאפשר להבין, "ערבים ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 52
אלעזר
הייתי רוצה לומר שמדובר בערבי מחמד שכתב על ערבי מחמד. אבל - מהיכרות אישית עם סייד שקוע, הוא ממש לא ערבי מחמד, ומשם - הדברים שכתב ראויים להערכה. סה״כ מומלץ, לקריאה קלילה, בלי לקחת את הדברים לכל כיוון שהוא. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת
לקח לי זמן להתמודד עם 166 עמודים. לא אהבתי. כתוב בצורה ילדותית כמו יומן אירועים. קשה להאמין שאותו סופר כתב את "גוף שני יחיד" שכן אהבתי. באחרון מובעת בעית הזהות בצורה הרבה יותר עמוקה ומתוחכמת. טוב שקראתי אותו קודם...... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 62
באר שבע
מה ההגדרה של חרדי מחמד - חרדי אבל משלנו.ז"א שומר שבת, מתפלל אבל מבין בספורט אפשר לזרוק לו מילה והוא יבין ,בקיצור ,הוא לא מאלה שכתוב עליהם בעיתון. סייד קשוע הוא מעין ערבי מחמד - הוא כותב ב "הארץ" אבל בשונה מהכתבים שם הוא לא "פלסטיני אמיתי".הוא לא כל הזמן נגד צה"ל והמדינה ,ואפילו אם הוא כותב משהו שנשמע כזה הוא תמיד מוסיף קריצה לקורא ,יענו, לא באמת התכוונתי. הבעיה שבספר הוא כנראה שכח את תפקידו ,אין ערבי מחמד אלא פלסטיני מטירה על כל העוולות שהמדינה גורמת להם. תחזירו לנו את סייד מ "הארץ" !... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 48
חיפה
קשוע מסביר הכל בהומור ובעברית. צריך לקרא בשביל להבין מה היה.... המשך לקרוא
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 55
ספר מעניין ורגיש המאפשר מבט מבפנים על החברה הערבית השבורה והמרוסקת של לאחר קום מדינת ישראל, על מצוקותיה, אמונותיה ותקוותיה. עם זאת, היותו של הגיבור, שנראה לא פעם כאילו מתבייש בערביותו ורוצה להיראות ולהחשב ליהודי, דמות די חריגה בנוף המקומי של כפרו, ובחברה הערבית בכלל, מצד אחד יוצרת ספר נוגע ללב ומיוחד, אך מן הצד השני מונעת התבוננות אמיתית בדפוסי מחשבה ערביים ובחברה הערבית. העובדה שהגיבור כל כך שונה משאר חבריו השאירה אותי עם תחושת החמצה קלה שבעצם לא למדתי הרבה מן הספר. אני עדיין לא יכולה להבין לנפשו של הערבי ישראלי, כיוון שהספר מתאר לי את זווית הראיי... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת



©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ