ביקורות ספרים על הספר המזוודה
|
יש פה שני סיפורים שאחד קוראים לו השמורה והשני זה המזוודה.
השמורה זה סיפור על מקום שפעם היה גר בו פושקין. אחרי שמת עשו מזה שמורה ואנשים באים לשם ויש את אלה שעובדים שם בלעשות סיורים לכל אלה שבאים. הגיבור של הסיפור הזה זה אחד שהיה רוצה להיות סופר אבל הוא לא הכי טוב בזה והוא בא לעבוד בלהיות מדריך בקיץ בשמורה הזאת של פושקין.
עכשיו תדמיינו את זה ככה. נגיד האנשים בקיבוץ חולדה אין להם עבודה אז הם אומרים שבגלל שפעם הסופר עמוס עוז היה גר שמה תבואו ויראו לכם את המקום ויעשו לכם שמה סיורים יעני נגיד פה הוא היה מסתכל על השמש ופה הוא היה מצחצח את השיניים שלו ופה הי... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
דובלטוב הוא סופר כלבבי. הוא חריף, שנון ומצחיק. תכני הספר לקוחים מחיו של הסופר שכמו חייהם של רבים אחרים ברוסיה הסובייטית אינם קלים, בלשון המעטה, ובמיוחד אלה שמתנגדים לשילטון וצריכים לתמרן בין אמונתם, ודעתם לבין המציאות. מה שעזר שם הרבה בהתמודדות עם הקונפליקטים זה האלכוהול, מהמן הזול תוצרת רוסיה או תוצרת חוץ, ממקור קומוניסטי אחר כמו רומניה למשל. רוב הטקסט מתנהל בין שכרות לחמרמורת. ומה שנאמר רציני אך מצאתי עצמי פורצת בצחוק כי הומור כידוע הוא כלי נפלא להתמודדות עם צרות. הסיפורים מתרחשים בשנות השישים כאשר שערי רוסיה נפתחו בעיקר בפני יהודים ( ו/או "חברים... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עם כי יש לציין שהתרגום כנראה מוצלח ועדכני מבינת העברית, קשה מאוד להתחבר לכתיבה רוסית.
לכל אחד יש כמה שמות שהסופר משתמש בהם לסרוגין דבר שמאוד מבלבל.בחברה שלנו משתמשים כמעט אך ורק בשם הפרטי או בשם חיבה (עם לפעמים שם רשמי בסוגריים) כמו פועד, רפול. צ'יץ וכו..אצל הרוסים יש שם, שם האב, או שם הבעל וגם שם משפחה וכל שם יכול לבוא לבד או עם חלק מהשמות האחרים.
ההקדמה לספר היא מענינת ורלבנטית אבל אולי כדאי להסתפק בה בלבד.הסיפור הראשון -השמורה- אינו מרתק. מתאר אדם פסיבי הן בחיי הנישואין שלו והן בעבודה, שגר אצל שיכור כרוני. השכרות היא כל כך נפוצה שהיא ממש מאפיינת כל אח... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
המזוודה / סרגיי דובלטוב
הוצאת אחוזת בית ספרים
304 עמודים
טוב, אין ספק שזה ספר טוב ולמי שאוהב ספרות רוסית צפויה הנאה צרופה. אני? אני עדיין לא יודעת איך אני עם הסוג הזה של הספרות. גם עם נבוקוב (שאני מודה שנכון לעכשיו קראתי רק ספר אחד שלו) היו לי אי-אלו בעיות. אני לא יודעת לשים עליהן את האצבע ולכן זה נראה לי לא הוגן בכלל לציין את זה אבל זו הסקירה שלי ואני מרגישה חובה לשתף שלא לגמרי התחברתי לספר הזה.
הספר מחולק לכמה חלקים- תחילה יש פתח דבר מעניין של המתרגמת סיון בסקין, שעל פי הכריכה האחורית היא "משוררת שנכבשה בקסמיו של דובלטוב עוד בנעוריה". בפתח הדבר היא... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
