ביקורות ספרים על הספר תפילות לחטופות - פרוזה #

הכרתי פעם מישהי, שכל פעם שהיינו נפגשות היינו מדברות על כל מיני ספרים שקראנו. והיא, ד' נקרא לה, היתה פריקית של ספרי ניו אייג', ותמיד העשירה אותי בתובנות מעולמות אלו. יום אחד היא סיפרה לי שעוד בהיותנו עוברים, אנחנו בוחרים לאיזה הורים להיוולד. כלומר הנשמה היא שבוחרת. עזבו, איך שלא הופכים את זה מסובך. אבל זה דבר שלאורך כל השנים נשאר לי לשבת בראש, ולא אחת יצא לי לחזור ולחשוב על זה. אני לא ממש נוטה להאמין בתיאוריה הזו, ואחרי הספר הזה שקראתי, עוד יותר התחזקה דעתי בנושא. כי מי בכלל יבחר, מתוך רצון חופשי להיוולד למשפחה שמתגוררת בהרי גררו שבמקסיקו? כשאני הייתי י... המשך לקרוא

dina

בהרי מקסיקו, בכפר קטן, נולדים רק בנים, איזו הקלה. כשה'בנים' האלו מגיעים לגיל בו כבר מקבלים מחזור וצומחות בליטות על החזה, נאסר עליהן לצאת מהבית בשעות האור, האמהות שלהן (האבות ברחו מזמן לארה"ב) מנסות לכער אותן ככל האפשר- כולל מריחת השיניים שלהם בפחם, וגירוד הפנים שלהן בצ'ילי ליצירת פריחה, והן לומדות להתחבא בבורות אותן חפרו עבורן - 'מחילות ארנבות' שכאלו. למה? כי סוחרי האדם, רואים בכל ילדה מספיק יפה, יעד לגיטימי מבחינתם. כי לברוני הסמים אין עכבות. הביקורת הכי מנותקת מהמציאות לספר הזה (לפני תחילת הספר, בהחלטה תמוהה משהו של העורכים, יש שלושה דפים של ביקורות ... המשך לקרוא

rachis

ספר מקסים חזק ומעניין. סיפורן של נשים ונערות באזורים הכפריים של מקסיקו. מדינה בה ברוני סמים שולטים ועושים ככל העולה על רוחם. השוטרים והשלטון משוחדים. והאוכלוסייה סובלת מהמצב. במקום זה אין חוק וצדק אבל יש בריונות שבין השאר חוטפת נערות צעירות יפות מביתן, מעלימה אותן מאמותיהן, ולוקחת אותן לשמש שפחות מין ולנצלן. על רקע המצב (האמיתי) הקשה הזה בחרה ג'ניפר קלמנט לספר סיפור מקסים על 4 נערות חברות מילדות, על משפחותיהן או בעצם אימותיהן כי האבות כבר לא בתמונה, ועל הטרגיות שבחיים אלו כשהכל מסופר בחן, בהומור ועם רצון עז לחיות ולהנצל ולחיות חיים טובים למרות הכל.... המשך לקרוא

אבי

לרגע נתקלתי במחסום, ולא ידעתי מה לרשום כשאתה מסיים את הספר. החלטתי לזרום עם תחושותיי ולתת להן דרור. כשסיימתי לקרוא את הספר, הציפה אותי שמחה , מדוע? כי סיימתי את המרה השחורה. הנה יצא המרצע מהשק. הספר הזה הוא מרה שחורה מתחילתו ועד סופו. נקודת האור בספר: סגנון הכתיבה של הסופרת , המתארת את תחושותיה בסגנון פיוטי ציורי. הספר מתאר את חייהן של נשים ונערות עניות במקסיקו, לצד ארגוני הפשיעה (קרטל הסמים). ברגע שארגון הפשיעה מסמן את אחת הנערות, הן נעלמות ונחטפות לטובת אותו ארגון, לשמש כשפחות מין ועבדות ואינן חוזרות לחיק המשפחה. המשפחות נלחמות בתופעה בדרכן שלהן, על ... המשך לקרוא

צילה

בעיניי, ספר טוב הוא ספר שלאחר סיום קריאתו מתחשק לך לפתוח את האינטרנט ולחקור אודות הנושא סביבו הספר חג. ספר טוב הוא כזה שגורם לך לחשוב בזמן הקריאה ולאחריה. ספר טוב הוא ספר שנשאר איתך ימים שלמים, גם אחרי שסיימת אותו. ספר טוב הוא ספר שנוגע בעצבים רגישים, בפצעים פתוחים. ספר טוב הוא ספר שגורם לך לרצות לקום ולעשות מעשה. ספרה של ג'ניפר קלמנט, לטעמי, הוא לא ספר טוב. הוא לא ספר רע, אבל ספר טוב בוודאי שהוא לא. נושא הספר הוא עבדות. חטיפת נשים ונערות צעירות והפיכתן לשפחות מין עבור ברוני סמים. שפחות מין מודרניות, מה לעשות, קיימות גם היום. והנושא הזה כל כך חשוב, כל כך... המשך לקרוא

אלינור

זהו ספר עוצמתי ומטלטל. ספר זורם וקל לקריאה, אך קשה מאוד לעיכול. ספר עצוב, מטריד, מפחיד וכואב. הספר מתאר מציאות שלא תאמן במקסיקו, באזור סמוך לאלקפולקו האגדית. ספר על החיים בשוליים של השוליים ובצילם המאיים של ברוני סמים. הספר כתוב כיומן של נערה וכולל תיאורים כה מוחשיים ועצובים על העוני והג'ונגל. אנחנו חיים בעולם אכזר. הספר מהווה דוגמא נוספת לאכזריותם ולרוע של בני אנוש. הסופרת מציגה לנו אותם ברגישות ובנחישות. זהו עולם ללא גברים. הנשים ננטשו והן נאבקות עם קשיי הקיום והיום יום. הגברים היחידים סביבם מחפשים לצוד בנות יפות. במלחמת קיום הן בוחרות לכ... המשך לקרוא

מירב גת

הנושא של הספר נשמע לי מרתק במיוחד. סיפורים על נשים במצוקה תמיד ענינו אותי . אבל הספר הזה לא הצליח להכנס לי לעומק הנשמה או לרגש אותי במיוחד. שזה בעיקר מה שציפתי ממנו. הדמויות סוריאלסטיות כמעט קריקטוריות בניסיון של הסופרת להצחיק או להכניס הומור לנושא שלטעמי היה צריך לתאר אותו יותר בחרדת קודש. כי אם אכן הספר מתאר תופעה אמיתית הוא נראה לא מספיק אמין לטעמי. לזכותו של הספר יאמר שהצלחתי לקרוא אותו מתחילתו עד סופו שזה יתרון רציני. בתקופה בה קשה לי מאוד לגמור ספר. השפה קולחת, לא מכבידה , לא מתיימרת. ... המשך לקרוא

ayeljon

כשקוראים את הספר הזה חושבים, כשמסיימים את הספר הזה חושבים. חושבים על עצם הקריאה בו, על הנושא המחריד ובעיקר על איך מביאים את מחשבותינו שלנו לכתב בנוגע לספר הזה... את 'תפילות לחטופות' מסיימים בכמה שעות, הוא כתוב בצורה סוחפת ומהירה שלא בדיוק נותנת לך זמן מנוחה, אמנם הספר מחולק לפרקים ואף לשלושה חלקים (לא היה ברור לי בדיוק למה) אבל אין שם מנוחה. מי אנו שננוח כשעל בנות מקסיקו עובר מה שעובר? גיבורת הספר הינה נערה ששמה ליידי די גרסיה, אשר נולדה לאמא ואבא עניים בהרי גררו שבמקסיקו. ליידי די מחלקת את חייה בין הג'ונגל שמסביב לביתה, בין בית הספר שאליו היא הולכת עם ... המשך לקרוא

ראיה

נתקעתי למחסום. כמו שלכותבים יש "מחסום כתיבה", לקוראים מיומנים יש "מחסום קריאה", ולי יש בכלל "מחסום כתיבת ביקורות" (פטנט רשום). סיימתי את הספר, ושאלתי את עצמי "יופי,ומה כותבים על זה?". חשבתי מה הספר גרם לי להרגיש, איזה זיכרון ממעמקי חיי הלא-כאלו-עמוקים אני יכול להשתמש כדי לגרום לכולם לקרוא את הביקורת שלי ולשבח אותי ואני ארגיש אהוב ומקובל (אגוצנטרי במיוחד מצדי). וכלום. נאדה. התחלתי לעבור על תמונות ילדות, אולי איזה זיכרון שכוח יתעורר אצלי ויעיר איזה חלק חשוך במוח שלי. אבל כלום. אני לא מטיל את האשמה על הספר. הספר הוא ספר טוב, אפילו מאוד. ליידי-די (כן נו,על שם הנס... המשך לקרוא

omers

ספר מקסים! מעניין, זורם וקל לקריאה למרות הנושא הלא קל לעיכול ואפילו מצמרר. מסופר על ילדה בשם ליידי די (שנקראה כך ע"ש הנסיכה דיאנה) שנולדה לעולם שמסוכן בו להיות נערה. היא נולדה בהרי גררו שבמקסיקו שבה שולטים ברוני הסמים. הגברים בעיירה נוטשים את נשותיהם ויוצאים לחפש הזדמנויות פרנסה במקומות אחרים. האימהות שנשארות לבדן, רוצות להגן על בנותיהן מחטיפה ע"י ברוני הסמים ולכן הן מכערות אותן כדי שייראו כמו בנים. הן גוזרות את שיערותיהן ומשחירות את שיניהן. בכל פעם שנשמע רעש הרכבים של ברוני הסמים, הבנות מתחבאות בבורות, שחפרו לשם כך, ומחכות עד יעבור הזעם. ה... המשך לקרוא

תושיק