ביקורות ספרים על הספר פוסט מורטם

אני אוהב לקרוא את יורם קניוק אבל אני לא מתחבר לכל מה שהוא כתב, אני מקווה שלא תסקלו אותי כשאומר לכם שלמשל את הספר הכי נודע שלו "סוסעץ" ניסיתי עד היום לקרוא מספר פעמים ועד היום לא ממש הצלחתי להבין אותו, כאילו הוא נכתב בעברית אחרת או לפחות בתפיסת ראש שונה. יורם קניוק ראה את עצמו כסופר מדור הביטניקים (כדוגמאת ג'ק קרואק, אלן גינזברג ועוד...), הוא התגאה בזה שהכיר את נגן הג'אז צ'רלי פארקר באופן אישי. זאת האמת החיבור שלי אליו, התחלתי להתוודע אליו כשהוא כתב את ספרו "החיים על נייר זכוכית". אם תשאלו אותי ללא ספק אחד מטובי ספריו. את הספר הזה "פוסט מורטם" קראתי לפני לא ... המשך לקרוא

אהוד בן פורת

הכתה בה למדתי הולנדית היתה ממוקמת בבניין אמנות ושפות שבליידן העתיקה. הסטודנטים שלמדו עמי היו בעיקר בוגרי תואר שני שהזדקקו ללשון רק כדי להשלים כמה נקודות זכות מסכנות. היתה במבטם מן עילאיות ושחצנות מה והם מיהרו לרשום פעלים ולקרוא את הטקסטים בכתה רק כדי בכדי לצאת לידי חובה ולמהר חזרה למחלקתם. היו ביניהם הנדסאים שוודים, שתי מורות לאמנות מלונדון, ביולוג ספרדי, ספרנית אמריקנית שרצתה להתמחות בתרבות אירופה ובחור איטלקי שלמד ביופיזיקה. החלטתי להתחבר עם לוסי מטנסי, שעל אף עיסוקה כספרנית, היתה משמימה כאשת שיחה אך התקשתה בחומר הנלמד ונתנה לי הזדמנות להת... המשך לקרוא

shila1973

קראתי חצי. התעייפתי... (שרה מ.)... המשך לקרוא

ספריית מגדלים

אף פעם לא קל לקרוא את קניוק, אבל חוויית הקריאה הזו לא משתווה לשום דבר אחר. בספר הזה, שהוא מעין אוטוביוגרפיה מרשימה של קניוק ומשפחתו, חוויתי את כתיבתו המופלאה שוב- והבנתי עד כמה התגעגעתי אליה. יורם קניוק מנתח ביד אמן את חיי אמו ואביו וחייו שלו כמו נתיחה לאחר המוות. הכל מרוצף בקטעי זכרונות שנעים בין שוודיה, דנמרק, אוקראינה, גרמניה וכמובן גם ארץ ישראל המתפתחת והמהווה את נופיי הילדות של הסופר. נהנתי גם לקרוא רמיזות לספריו האחרים, דבר שלי לפחות העניק תחושת ממשות. נהנתי לקרוא את ההתייחסות לשואה ולמנדט הבריטי ולכל התהפוכות שארצנו הקטנטונת עברה ועדיין עוב... המשך לקרוא

michal_84